איך בוחרים כלב
כמה זמן הקדשתם לבחירת השותף שלכם לחיים? כמה דייטים כושלים, מגורים משותפים וטיולים בוחני זוגיות עברתם? ההחלטה על בן הזוג שילווה את חייכם היא בין ההחלטות המשמעותיות שתבצעו, אבל כשאתם מחליטים על אימוץ כלב ובוחרים את השותף הפרוותי שלכם לחמש עשרה השנים הבאות, זה שיחיה אצלכם בבית, יאכל מהאוכל שלכם ואולי אפילו ישן אתכם במיטה – אתם עושים את זה כלאחר יד.
אז איך בוחרים את הכלב המושלם לשותפות ארוכה ומאושרת? כל הסודות המקצועיים בפנים.
ה-שאלה שתקבע את טיב ואורך יחסינו עם החבר הכלבי שהכנסנו לבית הפרטי שלנו, היא ההתאמה שלו מראש אלינו ולאורח חיינו; נקודת המוצא בבחירה שלנו חייבת לקחת בחשבון שכלב חי כ-15 שנים, בממוצע.
ראיינו את עצמכם!
אילו שאלות אנחנו צריכים לשאול את עצמנו בבואנו לקבל את ההחלטה הזאת?
רוב האנשים בוחרים כלב לפי המראה שלו. חשיבות המראה לא מוטלת בספק – אנחנו מתאהבים ברושם הראשוני, באתלטיות הכלבית, בפרצוף חמוד, בפרווה שופעת או קצוצה, אבל מערכת יחסים לא ניתן לבסס על מראה. תכונות האופי חשובות לא פחות.
אימוץ כלב לתוך חיינו מצריך ברור אמיץ וכן.
ראשית, עלינו להחליט מהי נטיית לבנו.
נטיית ליבנו משפיעה על מידת הנכונות שלנו להתאמץ על מנת להשקיע בכלב עד שיגיע לרמת תפקוד שאנו מצפים ממנו.
בין השאר מוכנות לאילוף לעיתים מתמשך, השקעה משתנה בסוגי מזון, טיפול וטרינרי לבעיות צפויות ו/או שאינן כאלה, טיפול בפרווה ובטפילים ועוד.
למי אנחנו מתחברים יותר?
כלב קטן מידות או גדול?
פרוותי או קצר שיער?
כלב אנרגטי ונמרץ או כלב ספות נינוח וישנוני?
האם אנחנו מבקשים אימוץ כלב שמירה והרתעה או כלב שיהיה חבר למשחק ונח לבריות?
ואולי אנחנו רוצים כלב שיראה מפחיד אבל רק יראה כזה?
אחרי שענינו על השאלות הללו, עולות שאלות שקשורות ביכולותינו להעניק לכלבנו את התנאים להם הוא זקוק.
עד כמה אנחנו פנויים להוציא אותו?
עד כמה אנו פנויים ללמד אותו?
עד כמה אנו פנויים להיות איתו ולהעניק לו חום ואהבה להם הוא זקוק ביותר?
עד כמה עומדים לרשותנו משאבים לטיפול בו (ביקורים במרפאה לתחזוקה שוטפת – כמו חיסונים, אמצעי הדברת טפילים, הזנה ראויה, סרוק וטיפול בפרווה)?
חלק חשוב בהחלטה על אימוץ כלב, מותנה באורח חייכם ובכמה אתם מוכנים לתת לכלבכם חלק בהם.
פעמים רבות אנשים בוחרים בכלב מסוים מהסיבות הלא נכונות ואחר כך אנו פוגשים בצער רב את הכלבים הללו במכלאות, בעמותות ובהסגרים.
ראש בראש – גור מול בוגר
כשאנו בוחרים להביא הביתה גור צריך לקחת בחשבון כמה חודשים (לעיתים כל השנה הראשונה לחייו) של למידה, הסתגלות, גמילה מעשיית צרכים בבית ועוד.
גורים הם מקסימים וחמודים ממש כמו תינוקות. אבל כמו תינוקות, גם הם דורשים השקעה והרבה אורך רוח.
האם יש לכם את הזמן הזה להשקעה? האם אתם מסוגלים לקחת על עצמכם התמודדות עם צרכים בבית? או הורדת הגור החמוד כל שעה שעתיים החוצה? ומה עם התמודדות עם השיניים החדות שהוא מצמיח? ואם לכם יש סבלנות אבל לבני הזוג או להורים אין? גור הוא מחויבות ואם לא כל בני המשפחה מעוניינים בו – אתם עשויים למצוא את עצמכם מהר מאוד בבעיה.
לכלב בוגר, ישנה תקופת הסתגלות קצרה יחסית לבית החדש והמעבר לשיגרה קל יותר. כלב בוגר לרוב ילמד בקלות, אם טרם למד, לעשות צרכיו בטיול ולא בבית ושלושת הטיולים ביום יספיקו לו לענין הצרכים.
לעומת זאת אם תבחרו לאמץ כלב בוגר עלול לשאת עמו בעיות והרגלים שיצריכו פתרון, וזאת בניגוד לגור בו אנו מטמיעים מגיל צעיר את הכיוון.
נקודה נוספת וחשובה למחשבה-
אימוץ כלב בוגר נותן בית חם ואוהב והמשך חיים מוצלחים לכלב שיש סיכוי כי אם לא יאומץ יומת.
כלב בוגר אינו בהכרח כלב זקן. כלב בוגר יכול להיות בן שנה-שנתיים עם המון שנים לפניו.
פרווה
לכל הכלבים מידה זו או אחרת של נשירה.
יש כמה גזעים שמצויידים בשיער ולא בפרווה שמתאימים למשל לבתים בהם מישהו מהמשפחה אלרגי. יחד עם זאת יש לקחת בחשבון שכלבים אלה זקוקים לסירוק תכוף ולתספורות רבות יחסית, שכן כמו אצל בני אדם שערם גדל ומפריע להם.
על גזעים אלה נמנים פודל, מלטזי, בישון ועוד.
בכל מקרה קחו בחשבון – שכלב משמעו שיער בבית! יש דרכים להקטין את כמות השיער ולשמור על היגיינה וניקיון הבית, אך הן מצריכות השקעה.
(זכר או נקבה)
הדעה הרווחת היא שזכרים הם יותר אקטיביים, פראיים, נוטים לברוח, לעומת נקבות שהן יותר נאמנות, אימהיות, סלחניות וכד’. לאמיתו של דבר, זכרים ונקבות אחרי סרוס ועיקור, עשויים להתנהג באופן דומה.
ראינו זכרים שאימצו לחיקם באהבה גורי חתולים יתומים ונקבות שדחו אותם או אפילו גילו עוינות. זכרים שהינם כלבים אוהבים וסובלניים ונקבות חששניות ולכן תוקפניות או סתם חסרות סבלנות.
אם מדובר בכלבים גזעיים, הרי הזכרים יהיו גדולים יותר על פי רוב ולעיתים יותר טריטוריאליים בעיקר אם סורסו בגיל מבוגר יחסית.
לכן ניתן לאמר שככלל, אין כלל, ולכל כלב אופי אישי ללא תלות במין.
הגודל לא קובע – גדול מול קטן
כלב גדול יכול בהחלט להסתדר גם במרחב קטן כמו דירה ללא חצר, אנשים רבים משוכנעים שאי אפשר לגדל כלב גדל מידות בדירה כי אין לו היכן להוציא מרץ.
ובכן הגיעה העת להזים את השמועות.
הוצאת המרץ העיקרית נעשית באחת משלוש דרכים: בטיול בחוץ, במשחק שמצריך הפעלת האינטליגנציה או באילוף.
ההבדלים המשמעותיים בצורך בפעילות והוצאת אנרגיה, נובעים מאופיו של הכלב ולא מגודלו.
אנחנו מוצאים בין הגזעים הקטנים והבינוניים כאלה שזקוקים להוצאת אנרגיה בכמה דרגות יותר מגזעים גדולים. למשל ג’ק ראסל שהוא גזע סופר אנרגטי, בורדר קולי שבהחלט זקוק להרבה הרבה אקשן, ביגל ועוד רבים וטובים.
לעומתם יש בין הגדולים שגודלם מעייף אותם והם זקוקים להרבה מנוחה בין פעילות אחת לשניה, בפרט במזג האויר הישראלי, ביניהם סן ברנארד, מסטיף למינהם ועוד.
בממוצע כלבים קטנים חיים יותר שנים אבל אוכלים פחות בכל שנה.
כלבים גדולים עשויים לאכול הרבה, אבל כאמור חיים בממוצע פחות שנים. אצל דני ענק גיל 10 הוא גיל מכובד בשעה שאצל פודל או ג’ק ראסל נצפה לעוד חמש שנים או יותר מעבר לגיל הזה.
בחירת כלב מעמותה או אומנה – איך עושים את זה?
לשאלה מהיכן לאמץ כלב, מה עדיף? עמותה? אומנה?
התשובה מורכבת מכמה נקודות חשובות. ראשית, מבחינת החסד לכלב עדיף תמיד לאמץ ממקום בו התנאים קשים יותר.
- הסגר עירוני
- עמותה
- אומנה
מאידך יש הבדל בכמות וברמת המידע שתוכלו לקבל מהגוף ממנו תאמצו.
בהסגרים ההכרות עם הכלבים מועטה ותדעו בעיקר אם הכלב/ה היה שייך בעבר למישהו, האם הוא מחוסן ותקבלו כלב/ה מסורס /מעוקר במחיר מסובסד.
כאשר מאמצים כלב ששהה במכלאה של עמותה, חשוב לבקש עליו מה שיותר מידע. בעמותה יש מתנדבים שמכירים את הכלבים ומטפלים בהם, ויכולים למסור את המידע.
שאלו אותם כל מה שעולה על דעתכם. יכול להיות שעל חלק לא תהיה תשובה אבל הבירור כדאי כדי להקל על קליטת הכלב בביתכם ועל בחירת כלב מתאים ככל הניתן לאורח חייכם וסביבת המגורים.
- איך הוא מסתדר עם כלבים אחרים, זכרים ונקבות משום שיש בין הכלבים כאלה שאינם מסתדרים עם אחד המינים?
- האם הוא מסתדר עם חתולים, אדיש, מחבב?
- איך הוא מגיב לנוכחות ילדים, האם הוא נבהל או נובח עליהם?
- האם יודעים אם הוא מחונך לצרכים?
- האם הוא נהנה מטיולים, האם יש לו העדפה עם מי לצאת? יש כלבים שמפחדים מגברים.
- חשוב לשאול על בעיות רפואיות, על מועד חיסונים ותילוע כדי לקבוע תור להמשך החיסונים אצל הוטרינר שלכם.
- ודאו מציאותו של שבב אלקטרוני.
כלב אמור להימסר מסורס וכלבה מעוקרת, אלא אם הם עדיין צעירים מדי, או אז עליכם להתחייב לעמותה שתסרסו/תעקרו. תמצאו באתר מאמר שמרחיב על הנושא החשוב הזה.
אימוץ כלב מאומנה מבטיח תאור קרוב יותר למציאות שתפגשו בביתכם משום שאומנה היא בית, השגחה צמודה יותר והכרות במגוון רחב יותר של סיטואציות כמו אורחים בבית, שכנים בחדר המדרגות ועוד.
לסיכום, אנחנו מאמינים כי בחירת כלב מתרחשת בעת המפגש.
נסיוננו מלמד כי לעיתים אנשים שחשבו לאמץ כלב אחד אימצו בסופו של יום כלב אחר ונפשם נקשרה בו.
אנו ממליצים שתסתכלו בתמונות ובסרטונים אבל בעיקר – גשו לעמותה הקרובה למקום מגוריכם ובדקו מי מחכה שם לבית.
סיכוי גבוה כי תמצאו חבר כלבבכם.
בהצלחה!
צוות אתר “חיי כלב”