טיפול בגורים יונקים
אנו לא מעודדים המלטות ביתיות, אך ערים לעובדה שייתכנו מקרים בהם כלבתכם המליטה לפני שהספקתם לעקר אותה או לחילופין הגיע לחזקתכם גור צעיר מאוד, נטוש או יתום.
המטפלת הטובה ביותר לגור היא אמו הכלבה. המקום הטבעי והטוב ביותר לגור עד גיל 8 שבועות הוא עם אמו ואחיו לשגר. כאשר הגור נמצא במחיצת אמו ואחיו לשגר, היתרונות רבים ומשמעותיים ביותר להתפתחות תקינה:
- בשלוש היממות הראשונות לחייהם יונקים הגורים מאמם קולוסטרום. זהו נוזל סמיך, עתיר קלוריות, עשיר בנוגדנים, חלבונים וויטמינים חיוניים. הקולוסטרום תומך בכל צרכיו ההתפתחותיים של הגור: מספק לו אנרגיה זמינה לשמירה על חום גופו, מגן מפני מחלות ומהווה יסוד להתפתחות תקינה של מערכות גופו של הגור ושל המערכת החיסונית בפרט. יניקת הקולוסטרום מגדילה באופן חד-משמעי את סיכויי הגור לשרוד. עלינו לעשות כל מאמץ כדי שהגורים יזכו למנה תומכת זו.
- הגור נהנה ממגע קרוב ומחום גופה של אמו וחש בטוח ומוגן.
- האם מלקקת את בטנו ואיזור חלציו של הגור ומסייעת לו בעיכול, בעשיית צרכים ובניקוי.
- שהיית הגור בחברת אחיו לשגר ואמו תורמת רבות לתהליך חיברות איכותי וללמידת תקשורת כלבית נכונה.
בשל הסיבות הנ”ל אין להפריד גור מאמו בטרם חלפו 7-8 שבועות.
לעיתים, מסיבות שונות, ישנן כלבות שאינן מטפלות כראוי בגורים. לפעמים אנו נתקלים בגורים קטנים או חלשים במיוחד שאמם לא מצליחה לעזור להם. כאן אנחנו נכנסים לתמונה ומבצעים פעולות המחקות את פעולת האם.
בזמן המלטה
במקרה המלטה יש להיוועץ עם וטרינר מוסמך לקבלת הנחיות. המידע שלהלן אינו מהווה תחליף לייעוץ וטרינרי מקצועי.
בכדי להקל ולתמוך בכלבה בזמן ההמלטה ולאחריה, ראוי לדאוג לה למקום מוגן, נקי ומרופד. בשעת ההמלטה עלינו לשים לב לתפקוד הכלבה. אם, מאיזושהי סיבה, הכלבה הממליטה אינה מסירה את הקרום ואת הפרשות ההמלטה מהגור במהלך שלוש הדקות הראשונות לחייו, עלינו להסיר את הקרום ולהשתמש במגבת חמימה ורכה ולנגב אותו בעצמנו בעדינות, החל מפניו וכלה בשאר גופו. אם הכלבה אינה מנתקת את חבל הטבור של הגור יש לעשות זאת במקומה. ניתן לעשות זאת בעזרת חוט חזק, עלינו לבצע קשר, על חבל הטבור, במרחק 3-4 ס”מ מגוף הגור ולגזור את החבל (הקשר קרוב אל גוף הגור ונקודת חיתוך החבל ממוקמת אחרי הקשר, לכיוון שליית האם).
גורים צעירים אינם עושים את צרכיהם לגמרי לבד. הם זקוקים לעיסוי הבטן ולגירוי פי הטבעת לאחר כל האכלה. באופן רגיל הכלבה מניקה את גוריה, מלקקת אותם ומעודדת אותם להטיל את צרכיהם, לאחר מכן מנקה האם את הגורים ואף אוכלת את צרכיהם – תהליך טבעי שמטרתו האבולוציונית היא, ככל הנראה, לא להשאיר עקבות ריח, בדומה לאכילת השליה לאחר ההמלטה.
אם הכלבה אינה נוכחת או אינה מבצעת פעולות אלו, עלינו לעשותן במקומה: בעזרת אצבעותינו נעסה בעדינות רבה את בטנו של הגור, בנוסף נגרה את פי הטבעת של הגור באמצעות צמר גפן או מגבת טבולים במים פושרים – פעולות אלו למעשה מחקות את ליקוק האם ואת תנועות לשונה. חשוב לשמור על ניקיון סביבתו של הגור ולכן, לאחר עשיית הצרכים, יש להחליף את המצע עליו הוא נמצא (אמו הייתה אוכלת את צרכיו כאמור).
טיפול נוסף
יש לחמם את מקום המרבץ של הגור ל32 מעלות. ניתן להעזר בבקבוק חם עטוף בבד או מנורת חימום. כדי לדמות את דופק ליבה של האם ושל האחים לשגר, אפשר לקחת שעונים מתקתקים, להטמין אותם בבובות פרווה ולהניח בקירבת הגור.
כיצד נאכיל גור?
עד גיל ארבעה שבועות יש להאכיל גורים בפורמולה ייעודית להזנת גורים. חשוב לקבל הנחיה ברורה מוטרינר לגבי נפח הארוחה המומלץ לגור. האכלה בפורמולה נעשית באמצעות בקבוק קטן עם פיטמה. כאשר נאכיל גור שנולד לפני שעות ספורות או גור חלש במיוחד שאינו יכול למצוץ נבחר להשתמש בפיפטה (טפטפת) או מזרק פלסטיק (ללא מחט כמובן). גורים צעירים עד גיל 3 שבועות צריכים לאכול כל שלוש שעות לאורך כל שעות היממה, יום ולילה. מגיל 3 שבועות ניתן להפחית בהדרגה את תדירות הארוחות.
בגיל 4 שבועות לערך אפשר להציג לגור מזון גורים בצלחת. בתחילה נספיג ונרכך את המזון בפורמולה אותה ינק, ובהדרגה נפחית את כמות הפורמולה עד אשר הגור יאכל מזון גורים בלבד.
סימני אזהרה הדורשים בדיקה וטרינרית מיידית
- גור המייבב ללא הפסקה ואינו ישן (גור אמור לישון במרבית שעות היממה).
- גור שאינו עולה במשקל או אף יורד במשקל (גור אמור לעלות במשקל כל יום).
- גור המטיל שתן עכור, צהוב מאד או בעל גוון אחר (שתן של גורים אמור להיות שקוף ובהיר).
במידה ומלבד הגור המראה סימפטומים, נמצאים אצלנו גם האם ו/או גורים נוספים, רצוי להביא את כולם לבדיקה ולא רק את הגור שפיתח סימפטומים מדאיגים. לעיתים מקור הבעיה אצל האם או שמדובר במחלה שיכולה להדביק גם את האחרים, לכן כדאי לבדוק את כל ה”משפחה”.
חיסונים וחשיפה לעולם
גורים חייבים להיחשף לעולם הסובב אותם, כדי שלא יפתחו בעיות התנהגות. תוכלו לקרוא על כך בהרחבה במאמר על חשיבות חשיפה וחיברות גורים וכן בפאנל המיוחד שערכנו עם מומחי הבית בנושא חיסונים וחשיפה לעולם.
בברכה,
צוות אתר “חיי כלב”.
