facebook-icon

גזעי ומעורב

מה ההבדל בין כלב גזעי עם תעודות, לבין כלב “גזעי” בלי תעודות

 

כלב גזעי בלי תעודות – אין חיה כזאת!


כלב ללא תעודות הוא כלב מעורב לכל דבר. במאמר הבא נסביר את הסוגיה הזו ואת הטעות הרווחת והבלבול בין המונחים.

רבים מאד אומרים שהכלב שלהם הוא “גזעי ללא תעודות”.

כך אמר להם, זה שמכר להם את הכלב. כאמור אין דבר כזה גזעי ללא תעודות.

הכלב יכול להיות דומה מאד לגזע מסוים וכמובן לא פחות יפה, לא פחות חכם או לא פחות חמוד, אבל כלב גזעי הוא רק כלב שיש לו תעודת יוחסין של ההי”ל (ההתאחדות הישראלית לכלבנות).

גזעי הכלבים השונים נוצרו ע”י האדם בדרך של הרבעות סלקטיביות, תוך שימור תכונות גנטיות שהיו חשובות למטרות שונות אליהן פותח הגזע, כמו למשל צייד, רעייה, שמירה ועוד.

תוך כדי התהליך שימרו גם תכונות נוספות של הגזע כגון: גודל, צבע, אופי וכד’.

בישראל, הגוף היחידי שמוסמך להנפיק תעודת יוחסין המעידה כי זהו כלב גזעי, הוא ההי”ל.

זה הגוף שאחראי לבדוק כי הכלב אכן עומד בתקני הגזע, הוריו ושושלתו ידועים ומאושרים להרבעה ע”י רכז הגזע.

יש כלבים שנפסלים מסיבות מגוונות בשל שוֹנוּת כזאת או אחרת מהתקן, וזאת למרות שלשני הוריהם יש תעודות יוחסין.

המטרה המרכזית בהנפקת תעודות אלה היא שימור מוקפד של תכונות הגזע השוֹנוֹת.

בגזעים שונים נפוצות בעיות בריאות ספציפיות.

כלבים גדולים, כגון רועה גרמני, גולדן רטריבר, לברדור רטריבר וכו’ סובלים לא מעט מבעיות מפרקים, בעיקר באגן ובמרפקים. גזעים אחרים סובלים מבעיות עור ואלרגיה.

בשל בעיות אלו, הכלבים עלולים לסבול מקרחות, גרודים בלתי פוסקים, נשירה מוגברת וריח גוף חזק. לכלבים בעלי אף פחוס, עלולות להיות בעיות נשימה, ישנם גזעים אשר סובלים מבעיות לב תורשתיות, בעיות עיניים, נטייה לדלקות אוזניים חריפות ועוד.

היתרון בכלב גזעי הוא שתכונותיו נבדקו היטב ולכן אפשר לדעת בסבירות גבוהה כיצד יראה הכלב, מה יהיה גודלו בבגרותו, צבע פרוותו ותכונות גופניות נוספות. ישנן תכונות אופי מסויימות שההסתברות להמצאותן בגזע כלבים מסויים, רבה יותר מאשר בגזע כלבים אחר.

תעודות היוחסין מבטיחות שהכלב לא נולד לשני אחים, שההורים עברו בדיקת בריאותיות. כשקונים גור “גזעי” בלי תעודות אפשר בקלות לקנות ולהסתבך עם גור בעל מטען גנטי בעייתי שיבלה הרבה אצל הוטרינר, ויש סיכוי מוגבר שיתגלו אצלו פגמים קשים ושלל בעיות תורשתיות שקשורות לגזע המסויים.

בתי גידול אחראים ומטחנות גורים

אנחנו עושים אבחנה ברורה בין בית גידול אחראי שמאושר ע”י רכז הגזע וע”י ההי”ל, לבין מה שנהוג לכנות “מטחנות גורים”. בכל מקום בו יש הרבעות כלבים בצורה פיראטית וללא פיקוח, יש המלטות גורים לא גזעיים. החל במקומות מסחריים וכלה בהמלטות ביתיות “תמימות” למראה שמטרתן “רק לתת לכלבה לחוות אמהות”.

בבתי הגידול האחראיים, המאושרים, לא מרביעים את הנקבות בכל ייחום, מאפשרים לנקבה להתאושש ולנוח אחרי ההמלטה והטיפול בגורים. עושים בדיקות בריאותיות להורים ודואגים לחידוש קווי הדם, כדי להמנע מהרבעה של קרובי משפחה.

מטחנות הגורים נקראות מכך כדימוי לכך שהם מייצרים גורים לכאורה גזעיים בקצב אדיר.

הנקבה מורבעת בכל ייחום ולא מצליחה להתאושש לפני הייחום הבא. מרבית קוני הכלבים לא מודעים לתהליך הנורא הזה ולמה שהכלב שלהם עבר עד שהגיע אליהם הביתה.

במפעל, כמו במפעל, מתעלמים לעיתים מהדרך עד לייצור התוצר הסופי, במטחנות גורים לוקחים כלבים, כולאים אותם בכלובים קטנים וצפופים. הזכר והנקבה נאלצים להזדווג (לעיתים בעלי קרבת דם ראשונה) ולאחר הזיווג הם מופרדים או שנותנים להם לריב, לכלבה לא תמיד מסופקים צרכיה בזמן ההריון וגם לאחר ההמלטה והטיפול בגורים.

הנקבות הממליטות חיות בדרך כלל בכלובים ללא מגע אדם ולעיתים גם ללא קרקע לרגליהן. הן מתעברות מדי חצי שנה ללא הפסקה. הן לא זוכות למנוחה בין ההמלטות וניזונות ממזון שאינו תואם את צרכיהן התזונתיים המיוחדים בזמן ההריון וההנקה, וכך כמובן גם הגורים היונקים. לרוב לאחר שהנקבות אינן טובות יותר להפקת גורים, הן מומתות או מושלכות במקום מרוחק.

הגורים מוחזקים ברוב המקרים בתת תנאים, ניזונים ממזון מועט ובעל איכות ירודה ונגועים בטפילים ומחלות. הם עלולים לגדול פחדנים בגלל חוסר חשיפה ומגע אדם. חלקם מתקשה לינוק מהאם ובאין מישהו שאיכפת לו הם עלולים למות מתת תזונה.

ניתן להגדיר את מטחנות הגורים כעסק לכל דבר. מזווגים, מוכרים כשהמניע היחיד הוא כסף. מערכת מעוותת לייצור גורי כלבים כביכול הם צעצועי פלסטיק שיימכרו תמורת בצע כסף, ללא קשר לאיכות “המוצר” או לאחריות לבריאותו.

דרך לדעת האם הכלב שאתם קונים הוא באמת גזעי היא בחירת מקום הקניה.

מגדלים מבתי גידול אחראיים, לעולם לא ימכרו את הגורים בחנויות בעלי-חיים.

מי שמעוניין לרכוש גור גזעי מתועד, עושה זאת דרך רכז הגזע. מחירו של גור מתועד, משקלל בתוכו, בנוסף למחיר התעודה (שהוא סכום זניח למדי), גם את מחיר הטיפול וההשקעה בהורים.

מאחר והטיפול בכלבים בבית גידול רציני, אחראי ויקר, מחירם של הכלבים הגזעיים גבוה יחסית, אנשים רבים מתפתים לרכוש כלב “גזעי” ללא תעודות לטובת המחיר המופחת בטענה שבין כך אין להם ענין בתעודה אלא “רק” בתכונות.

קיים שוק של כלבים המוגדרים “גזעיים ללא תעודות”. אלו כלבים אשר נראים בדיוק כמו גזע הכלבים המבוקש. למעשה הם צאצאים של הורים שלא אושרו להרבעה או מהמלטה כתוצאה של הרבעה בין כלבים אשר נראים כמו כלבים גזעיים.

נסביר שוב כי העובדה שאין להם תעודות מצביעה על כך שלא עברו את הבדיקות הקפדניות (רפואיות ואחרות) שעוברים כלבים המאושרים להרבעה.

מכאן מובן כי קיימת הסתברות רבה יותר לבעיות בריאות/אופי שונות, כאשר ההורים אינם מפוקחים ע”י רכזי הגידול של הגזע. בעיות שיכולות להופיע גם בשלב מאוחר יותר של החיים, לאחר שהכלב כבר השתתף במספר הרבעות לא מאושרת והעביר את המטען הגנטי הבעייתי לדור שני (ושלישי וכן הלאה).

אם לא חשוב לכם להופיע בתערוכות, ואין לכם ענין בתעודת שמעידה כי בדקו מגוון של פרמטרים אצל הכלב, גשו לכל אחת מהעמותות וההסגרים הקרובים לביתכם וחפשו שם כלב שייראה ויתנהג לפי רצונכם. אין שום סיבה לשלם מאות ואלפי שקלים לאדם שבעצם מוכר לכם חתול בשק בטענה שהוא מוכר לכם שק מטבעות זהב במחיר מציאה.

קניה מאדם כזה מעודדת שוק אכזרי וחסר אנושיות בכל האמור לכלבים, מעודדת רמאות לשמה, ומעודדת תופעה שמגבירה באחוזים ניכרים את בעיית כמויות הכלבים בישראל, הגדולה גם ככה.

הרבה מהכלבים שנקנו בתור כלב לגזע X ננטשים אחר-כך משום שהקשר בינם לבין תכונת הגזע שחיפשו בהם, מקרי בהחלט.

כאמור, תעודת היוחסין היא הדרך היחידה לדעת ולהוכיח כי אבותיו של הגור אכן היו מהגזע המבוקש וכן כי כולם הורשו להרבעה ולא נפסלו מסיבות בריאותיות/אופי.

רוצים בכל זאת כלב גזעי?
לכו לראות את ההורים עם דגש על המצב הגופני של האמא.

לכו לראות איפה הגורים גדלו בבית או כלוב בחצר.
חשוב לראות תעודות יוחסין של ההורים (אם יגידו לכם שלא הוציאו להורים אבל לסבא סבתא יש, משמע שיש פה חשד למטחנה, תעודות לגור עולות כ-150 ₪.
בדקו בהתאחדות הישראלית לכלבנות (הי”ל) או אצל רכז הגזע, מתי הייתה ההמלטה המאושרת האחרונה של האמא (מגדל אחראי לעולם לא יאפשר הריון בכל ייחום).
מבחר גדול של גורים והיצע של מספר גזעים יכול לעורר חשד שזוהי מטחנת גורים.

גם תעודת יוחסין אינה “תעודת ביטוח”. יש כלבים גזעיים להורים שנבדקו ואושרו להרבעה, ואשר קיבלו תעודה בגיל צעיר, ואחר-כך התברר שהכלב לא עומד בדרישות התקן.

כלב כזה ייפסל להרבעה למרות היותו גזעי.

מי שבוחר בגזע מסוים של כלב מתועד שיתאים לאורח חייו: באופיו, גודלו, פרוותו וצרכיו. מקבל את מירב הבטחון שאכן בחר בכלב בו הוא חפץ ואשר יחייה איתו ב-15 השנים הבאות.

זו המשמעות העיקרית והחשובה שבקניה מתועדת ע”י הגופים המורשים לכך ע”פ חוק.

כלב גזעי הינו כלב הזכאי לתעודת יוחסין ולכן המונח “גזעי ללא תעודות” הינו מונח שגוי ומטעה.

אל תתפתו לרכוש גור (חמוד ככל שיהיה) בחנויות בע”ח, בקרן רחוב או בקניון. גורים אלה לעולם אינם גזעיים בעלי תעודות, אלא גורים מעורבים לכל דבר.

גורים וכלבים מעורבים מאמצים מעמותה או מהסגר. משלמים עבורם סל אימוץ שמגלם בתוכו את הטיפולים שקיבל הגור (חיסונים, סירוס/עיקור וכד’).

גורים מעורבים שנמכרים ע”י מטחנות גורים בחנויות או בקרן רחוב, מגיעים לביתנו על פי רוב ללא שום טיפול ראשוני, ולפיכך בסופו של דבר, מחירם גבוה בהשוואה למחיר כלב ששולם בעבורו סל אימוץ מסודר.

בברכה,

צוות אתר ”חיי כלב”

Print Friendly