שיעול בכלבים

מאת: ד”ר טל מאייר, וטרינר

שיעול הינו תופעה נפוצה בכלבים, ממש כמו אצל בני אדם.

כמו אצלנו, הוא יכול לנבוע ממצבים שונים, חשוב להיות ערים למגוון האפשרויות, על מנת לפנות לאבחון ראוי ולהעניק במידת הצורך טיפול במועד למצבים השונים.

גורמי שיעול נפוצים אצל כלבים:

1. שעלת –  מחלת שעלת מכלאות היא מחלה נפוצה ומדבקת מאוד בכלבים. המחלה נגרמת ע”י שילוב של חיידק ושני וירוסים שיוצרים פגיעה וזיהום בחלקים שונים של קנה הנשימה (טרכאיטיס וברונכיטיס).
   שעלת מועברת ע”י מגע בין כלבים או ע”י מגע רוק בעת נביחות, ולכן נפוצה מאוד במכלאות ופנסיונים.
   קיים חיסון כנגד שעלת, בצורת טיפות לאף אותן מטפטפים אחת לחצי שנה או כשבועיים לפחות לפני חשיפה אפשרית -הכנסת הכלב לפנסיון.

הטיפול במחלה כולל אנטיביוטיקה וחומרים להקלה בשיעול.

חשוב לציין שברוב המקרים שעלת המכלאות חולפת לבד ללא טיפול תומך.

1. בעיית לב –  במקרים בהם יש הגדלה של הלב, ובעיקר של העלייה השמאלית בלב, נוצר מגע בן הלב לבין הפיצול של קנה הנשימה. הסברה היא שמגע / לחץ במצבים אלו, גורם לתגובה של שיעול. ההסבר המדויק עדיין לא ברור, אולם התופעה מאוד נפוצה. שיעול עיקש מחייב ברור וטרינרי שכן אם אכן מדובר בבעיה לבבית חשוב לתת לכלב טיפול מהר ככל האפשר.
2. דלקות של קנה הנשימה – בדומה לשעלת, יש  חיידקים נוספים שגורמים בין השאר לדלקת של קנה הנשימה. דלקות כאלו קורות גם כתוצאה של חשיפה לעשן / עישון פאסיבי של הכלב!
   כדי לאבחן דלקת של הקנה, יש לערוך צילום רנטגן. בנוסף יש צורך לבצע בדיקה של הקנה ולקחת דגימות של תאים ו/או חיידקים. הטיפול יינתן בהתאם לאבחנה, לדוגמא במקרה שנתגלו חיידקים  הטיפול יכלול אנטיביוטיקה מתאימה.
3. דלקת ריאות – יכולה כמובן לגרום לקשיי נשימה ושיעול.

דלקת ריאות יכולה להיות תוצאה של זיהום, חיידקי או ויראלי. המשמעות לאבחן על איזה רקע היא סוג הטיפול –  בחיידקים נטפל באנטיביוטיקה, בזיהום ויראלי –יינתן רק טיפול תומך וטיפול בזיהומים משניים. גורם נוסף לדלקת ריאות, הוא תגובת יתר של הגוף, בדומה לאסטמה או אלרגיה אחרת – במקרים אלה הטיפול הינו בסטרואידים.
דלקת ריאות כמובן מסוכנת, כיוון שהיא פוגעת ביכולת הגוף לחמצן את הדם. סיבוכים של דלקות ריאות עלולים להוביל לזיהום בדם ולמוות.
דלקת ריאות לרוב לא מדבקת בין בעלי החיים אם כי תלוי כמובן בגורם.
בקבוצת הסיכון  כלבים בעלי מערכת חיסון חלשה: גורים, מבוגרים או כלבים שמקבלים טיפול כימותראפי ו/או סטרואידים.

1. גוף זר – שאיפה של גוף זר לקנה הנשימה עלולה לגרום למופע של שיעול, לעיתים ניתן לראות את הגוף הזר בצילום רנטגן, ולעיתים יש צורך לבצע ברונכוסקופיה על מנת למצוא ולהוציא אותו. במקרים בהם נוצר זיהום ודלקת במקום – יש לתת כיסוי אנטיביוטי.
2. קריסת קנה – קריסת קנה נפוצה לרוב בכלבים מגזעים קטנים, ויש לה נטייה גנטית. קנה הנשימה מורכב מסחוס בצורת האות ח’, במקרים של קריסת קנה, קוטר הקנה מוצר משמעותית ולכן יוצר קשיי נשימה ושיעול. הטיפול היחיד במקרים אלה הינו הכנסת סטנט לקנה שאמור למנוע את הקריסה, אולם לפרוצדורה זו יש אחוזי כישלון יחסית גבוהים ולעיתים רבות אין מה לעשות.
3. סרטן – בכלבים יש סרטן של קנה הנשימה וסרטן הריאות כשחלק מהביטוי שלהם יהיה שיעול. בנוסף, מסות (גידולים) בבית החזה, עלולות גם הן ליצור לחץ על קנה הנשימה ומכאן לשיעול.
   האבחון כמובן מתבצע ע”י צילומי רנטגן וברונכוסקופיה ע”פ הצורך.
   טיפולים כירוגיים ניתנים לביצוע במצבים מסויימים, לרוב כשיש מסה בודדת ללא גרורות, ולעיתים אף ניתן לבצע כימותרפיה. ההחלטה ניתנת על סמך כל הנתונים, ניתן וכדאי להתייעץ גם עם אונקולוג בנושא.
4. צינון –  לרוב לא נפוץ בכלבים, אבל אפשרי.

לסיכום

קשה מאוד להבדיל בין השיעולים השונים ללא ידע מתאים, נסיון ולעיתים יש הכרח בבדיקות דם ובדיקות הדמיה, ולכן מומלץ לגשת לווטרינר על מנת לאבחן את הגורם לשיעול.
שיעול מתמשך ועיכוב באבחון ובטיפול, עלולים לגרום נזק לכלבכם ולאיכות ותוחלת חייו.

בברכת בריאות טובה
ד”ר טל מאייר, מרפאת דוליטל לחיות בית
וצוות אתר “חיי כלב”