מחלת אדיסון
תת פעילות בלוטת האדרנל בכלבים
מאת: ד”ר תומר ויינגרם
מחלת אַדיסון היא מחלה הורמנלית הנגרמת בשל אי ספיקה (חוסר פעילות) של קליפת בלוטת האדרנל (יותרת הכליה). המחלה נקראת על שם רופא בריטי אשר תיאר לראשונה את המחלה בשנת 1849.
בכלבים, המחלה נפוצה יותר בנקבות בגילאים צעירים עד גילאי ביניים. עם זאת, מחלת האדיסון עשויה להופיע בכל גיל, גזע וכמובן גם בכלבים זכרים. מחקרים אחרונים הראו כי בגזעים מסוימים ישנה שכיחות גבוהה יותר למחלה. גזעים אלו הם: דני ענק, פודל, כלב מים פורטוגזי, איירדייל טרייר, סאן ברנרד ורוטוויילר. המחלה אינה נפוצה בחתולים.
מה הן בלוטות האדרנל?
בלוטות האדרנל הן זוג בלוטות המייצרות הורמונים, אשר ממוקמות בצמוד לכליות (ולכן בעברית שמן “יותרת הכליה”). כל בלוטה מורכבת משני חלקים, הליבה והקליפה. שני החלקים מפרישים הורמונים אך כאמור, במחלת אדיסון זוהי הקליפה שסובלת מאי ספיקה.
מה גורם לתת פעילות של בלוטות האדרנל?
ישנן מספר סיבות לפגיעה בבלוטות האדרנל, אך הנפוצה ביותר בכלבים הינה פגיעה אוטואימונית (מושרית על ידי מערכת החיסון) אשר גורמת להרס איטי ומתמשך של הבלוטות. סיבה נוספת, פחות נפוצה, היא פגיעה בבלוטת ההיפופיזה במוח, המפרישה הורמונים הגורמים לבלוטת האדרנל לייצור הורמונים.
איזה הורמונים מפרישה קליפת בלוטת האדרנל ומה תפקידם בגוף?
באופן נורמלי, הקליפה מפרישה הורמונים סטרואידאלים משתי קבוצות עיקריות: קורטיקוסטרואידים ומינרלקורטיקואידים. שני ההורמונים החשובים המופרשים מן הבלוטה כוללים את האלדוסטרון והקורטיזון.
ההורמון אלדוסטרון אחראי על שמירת נתרן ומים בגוף והפרשת אשלגן בשתן. בצורה זו חשיבותו היא בוויסות משק המלחים בגוף וכתוצאה מכך גם שמירה על לחץ הדם.
לקורטיזון יש תפקידים רבים בגוף, הן בהשפעה על חילוף החומרים, שמירה על רמות סוכר תקינות בדם, בסיוע לגוף בתגובה תקינה למצבי סטרס והן בהשפעתו על התגובה האנטי דלקתית, וויסות מערכת החיסון.
ניתן להבין, אם כן, כי אי ספיקה של הבלוטה תוביל לירידה בלחץ הדם, ירידה ברמת הסוכר, רמות מלחים לא תקינות וקושי חמור בהתמודדות עם מצבי סטרס.
מהם סימני המחלה בכלבים?
- שינויי במצב הרוח
- ירידה בתאבון,
- הקאות או שלשולים (לעיתים דמיים)
- ירידה בפעילות
- ירידה במשקל הגוף
- רעידות
- שתיה והשתנה מרובה
חשוב לציין שסימני המחלה בשלבים הראשונים יכולים להיות עדינים ולעיתים בלתי מורגשים ע”י הבעלים.
אם המחלה לא מאובחנת בזמן, הכלב עשוי להתדרדר למצב הקרוי – “שוק אדיסוני” או “משבר אדיסוני”, בו קיימת ירידה חמורה בלחץ הדם ורמות הסוכר בדם, התייבשות וירידה במצב ההכרה. במצבים חמורים רמות האשלגן בדם עולות מאוד והדבר יכול להוביל להאטה משמעותית בקצב הלב עד למצב של דום לב.
כדאי לדעת: כ-30% מן הכלבים הסובלים ממחלת אדיסון מאובחנים רק בזמן משבר אדיסוני.
אבחון:
מאחר וסימני המחלה הינם מגוונים ואינם ספציפיים, האבחון לא תמיד פשוט. ברוב המקרים אם נלקחות בדיקות דם, ניתן לזהות את רמת המלחים שאינה תקינה, לעיתים עליה במדדי כליה או כבד. בדיקת שתן גם מסייעת באבחון (נראה לדוגמא יכולת ריכוז שתן שאינה תקינה).
לאחר שעולה החשד למחלה יש לבצע בדיקת דם ספציפית בה מודדים את רמות הקורטיזון בדם לפני ואחרי הזרקת הורמון המפעיל את בלוטת האדרנל. אם רמות הקורטיזון בדם נשארות נמוכות זהו אבחון ודאי של המחלה.
טיפול:
אם האבחנה נעשית בשלב המשבר האדיסוני יש צורך בטיפול חירום הכולל אשפוז בבית חולים וטרינרי, מתן עירוי נוזלים, מגני מערכת עיכול והתחלת טיפול בסטרואידים (בשלב הראשוני הם ניתנים לוריד).
לאחר ייצוב מצבו של הכלב, הטיפול הכרוני הוא בתחליפי הורמונים הניתנים בכדור (תרופה בשם פלורינף / אסטונין שהיא תחליף סינטטי של אלדוסטרון). לחלק מן הכלבים יש לתת גם פרדניזון בנוסף. קיימת גם תרופה הניתנת בהזרקה כל מספר שבועות אך היא אינה זמינה בישראל.
את התרופות יש לתת לאורך כל חיי הכלב (לעיתים אין צורך בפרדניזון לטווח הארוך) ואת המינון ניתן לקבוע ע”י ביקורות וביצוע בדיקות דם. במקרים בהם יש קושי בייצוב רמות המלחים בדם או אם הכלב אינו מגיב לטיפול ההמלצה היא על הפניה לרופא פנימאי מומחה המתמחה בטיפול במחלות הורמונאליות.
חשוב להבין כי המחלה אינה ניתנת לריפוי אך עם טיפול מתאים אורך החיים של הכלב לא מתקצר ואיכות חייו תקינה כל עוד הוא מאוזן.
בברכת בריאות טובה
ד”ר תומר ויינגרם, בית החולים הווטרינרי בכפר הירוק
וצוות אתר “חיי כלב”