קולר או רתמת גוף – מה עדיף?

יעוץ רפואי – ד”ר אוהד טילס מרכוס

אנשים רבים מטיילים עם הכלב שלהם כשרצועת ההולכה מחוברת לקולר, אחרים מטיילים כאשר הרצועה מחוברת לרתמת גוף. איך מחליטים במה להשתמש? מה כדאי ומה הטיעונים בעד ונגד? המאמר שלפניכם מבאר את הסוגיה הזו.

חיבור הרצועה לקולר מהיר יותר ומושרש בהרגל ולכן רווח יותר. הטענה המקובלת בעד שימוש ברצועה המחוברת לקולר, היא שצוואר הכלב יציב וחזק דיו לשאת במעמסה, שלא כמו הצוואר של בני האדם למשל,

אבל הלכה למעשה צוואר הכלב וצוואר האדם דומים מבחינה אנטומית. בשני המקרים נמצאים בצוואר ובסביבתו אברים חשובים ורגישים כמו קנה הנשימה, הוושט, בלוטת התריס ובלוטות הלימפה. בשניהם עוברים ורידי הצוואר ועמוד השדרה מגיע ממש בסמיכות. השרירים נמשכים באופן דומה גם אצל האדם וגם אצל הכלב.

המענה לשאלה האם חיבור הרצועה אל הקולר יכול לגרום נזק לצוואר הכלב ולעמוד השדרה שלו היא חד משמעית כן.

מספיקה משיכה חזקה ופתאומית ברצועה, כך שהקולר יכול לפגוע ברקמות עדינות או באיברים פנימיים כדוגמת בלוטת התריס שנמצאת בחלק הקדמי של הצוואר. פגיעה כזו של הקולר עלולה לגרום נזק חמור לבריאות הכלב (ממש כשם שמשיכה חזקה ופתאומית עלולה לגרום נזק לצוואר של אדם). למה בעצם להסתכן? על פי רוב, הסיבה להולכה כזו היא נוחות ומהירות החיבור ללא בדיקת הנזק הפזיולוגי שעלול להיגרם.

הפגיעות שעלולות להגרם מחיבור הרצועה לקולר

רצועה מחוברת לקולר

פציעות ופגיעות: פציעות צוואר יכולת לכלול שטפי דם, מעיכת קנה הנשימה(והחמרה של בעיות דרכי נשימה קיימות כמו שעלת המכלאות,קריסת קנה, שיעול על רקע כרוני או אקוטי) , נזק לגרון ואפילו חוליות שבורות. פגיעה כזו בצוואר, בחוליות ובעמוד השדרה יכולה להביא לבעיות נוירולוגיות ואפילו לשיתוק.

פגיעה בעיניים: מסתבר שהפעלת לחץ על צווארו של הכלב יכולה לגרום להגברת הלחץ התוך עיני (בעיקר בכלבים פחוסי פנים כגון פאג, שיצו וכו).סוג זה של לחץ תוך עיני, יכול לגרום לפגיעה חמורה אצל כלבים שסובלים מקרניות דקות, גלאוקומה, או פציעות עיניים קודמות.

פגיעה באוזניים: במחקר של ד”ר פיטר דוביאס* נמצא כי בעיות אוזניים ועיניים קשורות לעיתים למשיכות צוואר הכלב ברצועה. הקולר מגביל את זרימת הדם אל בלוטת הלימפה וממנה אל הראש.

תת פעילות של בלוטת התריס: במאמרו הנ”ל, מציין ד”ר דוביאס כי הקולר מפעיל לחץ על גרון הכלב באזור בלוטת התריס. בלוטה זו יכולה יכולה להנזק באופן חמור בכל פעם שהכלב מושך והקולר לוחץ על גרונו. בלוטת התריס הופכת “מודלקת” וכתוצאה מכך נהרסת ע”י המערכת החיסונית של הגוף עצמו. הרס תאי בלוטת התריס מביא לגרעון של הורמון בלוטת התריס, כלומר לתת-פעילות של הבלוטה. בלוטה זו מסדירה את חילוף החומרים של כל תא. הסימפטומים יכולים להיות: אנרגיה נמוכה, עלייה במשקל, בעיות עור, נשירת שיער ונטייה לדלקות אוזניים.

פגיעה עצבית בגפיים: בעיה בריאותית נוספת שד”ר דוביאס מציין במאמרו על קולרים, היא האפשרות של פגיעה במערכת העצבים ברגליים הקדמיות. הוא טוען כי ליקוק מוגזם של כפות הרגליים וצליעה ברגל קדמית, יכולים להיות קשורים גם הם לקולר של הכלב . משיכה בקולר עלולה להוביל לפגיעה עצבית וזה יכול להוביל לרגישות יתר ברגליים, וכלבים עלולים להתחיל ללקק את כפות הרגליים שלהם כתוצאה מפגיעה זו. במקרים כאלה, יש לעיתים אבחנה שגויה של אלרגיה בעוד שכל מה שצריך לעשות הוא להסיר את הקולר ולטפל בפגיעה בצוואר.

מסתבר איפה כי חיבור של הרצועה ישירות לקולר מסכן מאד את הכלב שלך, ואסור במדינות אחדות באיחוד האירופי. טיול עם רצועה מחוברת לקולר לא מצדיק ולא כדאי נוכח הסיכון של נזק אפשרי זמני או קבוע לצוואר, הגרון, האיברים הפנימיים וכל הגוף של הכלב שלך.

האלטי

הלטי הוא אביזר הולכה שמתלבש על ראש הכלב בניגוד לקולר צוואר כמו שאנחנו מכירים בדרך כלל.
הוא מעוצב בצורה פשוטה, נוחה ויעילה מאד לנוהג בכלב.
ההלטי מולבש על הראש וסביב פי הכלב אך ייעודו של קולר זה הוא לא מחסום והוא אינו מומלץ נגד אכילה מהארץ או מניעת נשכנות.
הלטי הוא בעיקרו כלי פסיכולוגי שמשפיע על הפה, אחד מאברי התקשורת החשובים אצל כלבים. הוא נותן לנוהג בכלב יתרון ויכולת לתמרן את השימוש בפה. טכנית יכול ההאלטי לסגור את פי הכלב אבל זה כרוך בגרימת כאב ובסכנה של פגיעה באברי הפה ובסביבתו.

חשוב מאוד לנהוג בדיוק לפי הנחיות בעל מקצוע עם הקולר הזה כי הוא מחובר לראש, ותנועות חזקות מדי ולא נכונות עלולות לגרום לנזק לחוליות הצוואר ומערכת השלד.

נקודת המבט של מאלפת (שושנה פורבס)

אני מבחינה בין שימוש בהאלטי לפי הוראות היצרן ובין השימוש הנפוץ.
לפי היצרן, ההאלטי אינו מיועד ל״תיקונים״ ולמשיכות חדות ברצועה. בשימוש כפי שהיצרן מנחה, לא אמורה להיות בעייה מיוחדת.
אבל השימוש הנפוץ בהאלטי בהחלט כולל תיקונים.
בהתחשב בכך שתיקון באמצעות משיכה מסובבת את הראש והצוואר, עולה הסבירות לגרימת נזק.
חשוב מאוד לא לחבר את ההאלטי לעולם לרצועה ארוכה. עצירת פתע (נניח, כלב רץ ומישהו דורך על הרצועה הארוכה) מסוכנת מאוד.
מהזווית ההתנהגותית- זהו כלי שמחייב הרגלה הדרגתית מאוד עם הרבה חיזוקים חיוביים לנוכחותו. לכן זהו אינו הכלי הראשון אף לא השני אליו מומלץ לפנות. כלבים שמשפשפים את הפנים ומחככים את הגוף בכל מיני דברים כשיש עליהם האלטי מעידים על הרגלה לא מספקת או לא טובה להאלטי. חשוב מאד לזכור כי יש כלבים שההאלטי עבורם כל כך אברסיבי שלמעשה לעולם לא יתרגלו אליו והמיטב אליו נגיע יהיה ש ״יסבלו אותו בשקט״, מה שכמובן אינו רצוי מבחינתנו.
כלבים אחרים מגיבים ב ״כיבוי״ מוחלט כשההאלטי עליהם- שוב, תוצאה בלתי רצוייה.

מתי ההאלטי מתאים?

1. כשיש פער גדול בין הכלב לבעלים מבחינת כח פיזי,
2. כששימוש בטכניקות /כלים אחרים נכשלו, אחרי הרגלה, ובשילוב עם תוכנית התנהגותית לעבודה על הסיבה המקורית בגללה היה קושי להוליך את הכלב עם רתמה (רגילה או ״נגד משיכות״ בעלת חיבור קדמי).
ובכל מקרה השימוש בהאלטי הוא בעיקר פסיבי מצידנו, וללא משיכות שלנו ברצועה.
חשוב לזכור שכל אביזר עזר שהוא – מהאלטי ורתמה ועד לקליקר וחטיפים, הם אביזרי עזר, ולא יאלפו עבורנו את הכלב. בסופו של יום, אין תחליף לעבודה שלנו עם הכלב (לבד או בסיוע מאלף).

שושנה פורבס
מרקר טריינינג לכלבים

אז מה כן? – רתמה.

רתמת גב רגילה

יש מספר גדול של רתמות, שמתחלקות למספר סוגים, אך המשותף להן, שהן מתלבשות על גופו של הכלב, תומכת בבית החזה ומסייעת במניעת לחץ, מתח ועומס על הגרון, חוליות הצוואר, בלוטת התריס וקנה הנשימה.

לרוב, הרצועה מתחברת בחיבור מיוחד מעל גב הכלב (או באזור החזה ברתמות נגד משיכה)

הערה: אין להסיר את הקולר עם תג הזיהוי החשוב, אך מאד לא מומלץ לחבר אליו את רצועת ההולכה.

רתמה מיוחדת נגד משיכות אמנם אינה פתרון למניעת ההתנהגות, היא לא “מלמדת” את הכלב לא למשוך, אך לא מאפשרת לו לעשות זאת. החיבור של רתמה נגד משיכות אל רצועת ההולכה ממוקם בקדמת חזהו של הכלב ולא על גבו (כנהוג ברתמה רגילה).

יתרון נוסף ברתמה הוא האפשרות להוסיף משקל על הרתמה לטובת הגברת המאמץ בפעילות ספורטיבית בעיקר בכלבי עבודה וכלבים בעלי רמות אנרגיה גבוהות הדורשים פעילות גופנית יומית אינטנסיבית וקבועה.

במאמר על טיולים עם הכלב כאן באתר, תוכלו לקרוא הרחבה בנושא הרתמות, וגם במאמר על ציוד

חשוב לציין שיש להסיר את הריתמה מגוף הכלב בתום הטיול שכן יש כלבים שמכרסמים והורסים את הריתמה כשיש להם פנאי לכך.

רתמה נגד משיכות מתחברת בקדמת הגוף

לסיכום:

הולכת כלב כשהרצועה מחוברת ישירות לקולר מסכנת את בריאותו של הכלב ומומלץ להמנע ממנה, מומלץ בהחלט לטייל עם הכלב כשלגופו רתמה, למרות שהדבר כרוך בטרחה נוספת שבהלבשת הרתמה בכל פעם שיוצאים לטיול, והורדתה כששבים הביתה.

בברכת טיולים נעימים

צוות “חיי כלב”
וד”ר אוהד טילס מרכוס, 24-7vet.co.il

מקורות:

Dr. Peter Dobias, DVM’s article ‘Dog collars can cause disease and possibly lead to cancer’http://www.peterdobias.com/community/2011/07/dog-collars-can-cause-disease-and-possibly-lead-to-cancer/

הפייסבוק של ד”ר פיטר דוביאס https//www.facebook.com/drpeterdobias