הכלב הביתי נשך – סיבה ותוצאה
נכתב בשיתוף עם המאלף יוסף טוויטו
5,000″ ש”ח פיצויים תשלם חברת קיבוץ (58) שהורשעה בעבירה של “אי-נקיטת צעדי זהירות בחיה”. באמצעות עו”ד יוסף גואטה, מהפרקליטות, האשימה המדינה את חברת הקיבוץ, בכך שפעלה “בדרך רשלנית, משלא שמה מחסום לפי כלבה ולא קשרה אותו ברצועה. הכלב תקף תינוקת בת שנה וארבעה חודשים בפניה וגרם לה לחבלות של ממש”.
באמצעות סנגורה, עו”ד גיל עוז, טענה הנאשמת כי כלב הלברדור שנשך את הילדה הוא “מגזע ידידותי ולא מסוכן”. הנאשמת תיארה כי במהלך מכירת בגדים במחסן בקיבוץ, רבץ כלבה לידה, אך היא לא שמה לב שילדה קטנה נשכבה עליו. אמה של התינוקת הגיעה בבהלה, הכלב נבהל ותקף את התינוקת. הנאשמת הביעה התנצלות, אמרה כי החזיקה בכלב במשך 14 שנה, והוסיפה כי הכלב הומת בעקבות האירוע.”
כלב הוא בעל חיים מבויית.
אולי הקשר העתיק, העמוק והקדום מכל בעלי החיים המבויתים שיש. כחלק מכך, אנחנו רואים בו מעין יצור אנושי, מיחסים לו הבנה אנושית, לפיכך אנחנו משליכים עליו תכונות ובעיקר ציפיות שמתאימות לבני אנוש.
הרועה הגרמני הוא שלי “ממש כמו שוטר”, הלברדור שלנו “ממש כמו מטפלת”. פומריניאן הוא “חמוד כמו צעצוע” ויש אינספור דוגמאות. אנחנו מרגישים שהכלבים שלנו מבינים אותנו וקוראים את מחשבותינו.
ואז הכלב נושך!
הכלב הביתי, המדהים, הנינוח, שאפשר לדרוך עליו ולקפוץ עליו, נושך ?! את החבר של הילד, את הילד עצמו וגם אותנו.
מה קרה כאן בעצם?
המאמר הזה מנסה לתת זווית ראיה שונה מעט מהמקובל, על מנת להבין ובעיקר על מנת למנוע סיטואציות כאלה מכם ומכלבכם.
הכלב הינו בעל חיים
למרות דורות רבים שחלפו מאז הפך האדם את הכלב מחיית בר לידידו הצמוד והנאמן, ולמרות הצורות הרבות שהכלבים התפתחו אליהן, הרי שהכלב הוא בעל חיים ולא בן אדם. הוא מוּנַע מאינסטינקטים, דחפים ויצרים שתכליתם היא אחת – הישרדות, על כל המשתמע מכך. אלה התנהגויות שאנחנו כבני אדם, לא מכירים ולא יכולים לפרש נכונה. מתוך כך אנחנו עלולים לטעות, ובלי להתכוון להגיע לעימות עם כלב שמרגיש מצידו מאויים ולעיתים ממש בסכנה.
חייבים לזכור שכל כלב עלול לנשוך כשאין לו ברירה אחרת, הוא פועל באופן הישרדותי!
הדרך המועדפת- מניעה
כשאנחנו מכניסים כלב אלינו הביתה, עלינו לאמץ, בכל הנוגע אליו, עולם מינוחי רלוונטי לעולמו, ל”שפת הכלבים”, כשהמטרה – יצירת סביבה מותאמת ולא מלחיצה, המתאימה לצרכיו הבסיסיים כדאי לנקוט כמה פעולות ראשוניות.
- נבחר מיקום בבית שיהיה עבור הכלב פינה פרטית, מקום מסתור כשלחוץ- טריטוריה פנימית, מקום אינטימי. ברוב המקרים כלבים יעדיפו כוכים (מאורה)- מתחת לשולחן, ברווח בין הספות, מתחת למדרגות, ברווח בין הארון לקיר ועוד כאלה. אפשר בהחלט להכין תא הטסה ובייעוץ מקצועי להרגיל את הכלב אליו כמקום שלו.
- מים. הכלב זקוק למים נקיים וטריים. הכלי עם המים צריך להיות זמין 24×7.יש לשמור על כלי נקי.
- צריך לתכנן מראש היכן תהיה פינת ההאכלה של הכלב. כדאי שזה יהיה מקום שקט ורגוע, לא במרכז הפעילות של הבית. זאת על מנת למנוע יצירת לחץ או רכושנות כלפי מזון. אמנם לא כל כלב יפתח את אלה, אבל קל יותר למנוע מאשר אחר כך לתקן.
- סדר יום ושיגרה. כלבים הם בעלי חיים שהשיגרה מיטיבה איתם. יש לא מעט כלבים שהעדר שיגרה גורם להם אי שקט. הם לא נינוחים ורמת העצבנות עולה דרגה. כלבים, בניגוד למה שאנחנו כבני אדם עשויים לחשוב, מעדיפים הרגל ושיגרה על פני גיוון.
האכלה פחות או יותר בזמנים קבועים, שיגרת טיולים סביב אותן שעות ביום וכו’. אין פרושו דיוק של שעון שוויצרי אלא פחות או יותר. יתרה מכך, אם השיגרה לא נשמרה מסיבה זו או אחרת – נמשיך כרגיל ונוכח אי שקט של הכלב נשדר עניינים כרגיל, נעודד אותו לחיוב, נשבח כל התנהגות רצויה חסרת חשיבות ככל שתהיה ונתעלם במידת האפשר מהתנהגויות לא רצויות, במילים אחרות, נוריד בצורה משמעותית סיבות נוספות ללחץ.
- הקפדה על הוצאת אנרגיה פיזית ומנטאלית בכל יום . יש מגוון דרכים לעשות זאת תוך שילוב של השניים. טיול שבתוכו משולב משחק בכדור/ משיכת חבל/ התגוששות.
את החשיבות בהוצאת אנרגיה פיזית כולנו מבינים אבל עלינו להבין כי יש חשיבות גדולה מאד להפעלה המנטאלית, לפחות חצי שעה ביום תבטיח לנו כלב מטופל ומסופק. דרכים נוספות להוצאת אנרגיה מנטאלית הן משחקי חיפוש – אתם מחביאים חפץ והוא מוצא ומביא. משחקי הבאה– הזכרנו כדור ויכול להיות גם פריסבי, חבל זריקה או כל חפץ מתאים אחר. תוכלו לקרוא על כך בהרחבה במאמר מיוחד שפרסמנו בנושא.
- אילוף – לימוד של טריקים והנחיות חדשות או חזרה על דברים ידועים. עבור הכלב המשמעות היא הבנה של מקומו במשפחה ואינטראקציה חברתית . עלינו להבין כי עבור הכלב הפעילות הזו היא הישרדותי לחלוטין, ממש כמו מזון. היא טומנת בחובה את התפירה בין אורח החיים האנושי, לצרכים הכלביים – החיתיים.
כללי “עשה” ו”אל תעשה”:
עשה –
- הקצאת מקום אינטימי למנוחה.
- כלי מזון ומים נקיים כשכלי המים זמין כל שעות היממה.
- לדאוג שיהיו צעצועים/ עצמות לעיסה או כל חפץ מתאים שיהיה של הכלב בלבד כדי לספק לכלב תעסוקה לעת צורך.
- פעם בשבוע הברשה ובדיקה פיזית תוך כדי ההברשה, שכוללת מישוש ומבט אל בין אצבעות הרגליים, הרמת השפה ומבט על השיניים והחניכיים, מצב הפרווה, העיניים. זה הליך מהיר שמחזק את הקשר בינכם לבין כלבכם ותורם תוך כדי לרפואה מונעת.
- טיולים והוצאת אנרגיה מנטלית.
- מפגשים עם כלבים אחרים תוך כדי אינטראקציה פיזית.
אל תעשה –
- לעולם אל תפריע לכלב כשהוא אוכל. אנשים טועים לחשוב שהם צריכים להוכיח לכלב מי בעל הבית. אם נוצרה בעיית תוקפנות סביב מזון העזרו בבעל מקצוע! בכל מצב אחר, כבדו את מרחב המחיה של כלבכם ואת החיה שהוא, ותנו לו לאכול בשקט.
- לעולם לא לנסות לקחת בכח חפץ מהפה. גם אם החפץ שייך לכם. למדו את הכלב הנחיות כמו “עזוב” או “הנח” והיפכו את ההוראה למשחק. הציעו אלטרנטיבה אטרקטיבית. גם רדיפה באותו הקשר היא טעות שכן אצל כלבים רבים היא מעוררת יצר ציד.
- אל תפריעו לכלבכם לישון. כלב זקוק לשעות השינה שלו וצריך לכבד זאת. אל תלטפו אותו תוך כדי, שכן הוא עלול להתעורר בבהלה ולתקוף מתוך מגננה.
- אל תתפרצו למרחב הקריטי (מינוח מעולם החי, האזור הקריטי critical distance שמתחים את אזור התקיפה של מסיג הגבול) של הכלב ללא כוונה, כלומר אל תחבקו/ תרימו/ תקרבו פנים מבלי להיות ערניים לתגובותיו על מנת שתוכלו לסגת בזמן נוכח הפגנת אי נוחות מצידו.
סימני אזהרה
כלבים אינם תוקפים סתם. לפני תקיפה כלב כלבכם יראה, בכל מני דרכים, שהוא מאויים/ חש אי נוחות ולחץ.
ראשונים מגיעים סימני ההרגעה. אלה מגוון התנהגויות בהן משתמשים כלבים באופן קבוע כדרך להרגיע את עצמם ולהפיג מתחים. שינויים ומעברים כמו למשל כניסה לרכב ויציאה ממנו, יציאה מהבית, הענות לקריאת “ארצה” או להנחיית “חופשי” ועוד אינספור מעברים יומיומיים ממצב למצב אחר, יכולים לגרום לסימני הרגעה רבים. אין משמעות באיזו התנהגות הכלב משתמש, אצל כל כלב אנחנו יכולים לראות סימן אחד או יותר.
עבורנו פעולות אלה נראות סתמיות וחסרות משמעות, אבל אצל הכלבים הן חשובות ביותר, גם עבור עצמם וגם כאמצעי תקשורת להודיע – אני לחוץ. כלב אחר אכן יגיב לכך.
כשאנחנו רואים את הסימנים הללו מתפקידנו לעצור ולברר מה הסיבה.
- האם אני דורש ממנו משהו שאינו מבין/ ברמה שאינו מסוגל לה/ לא מכיר עדיין? אם כן עלינו לסגת/ להוריד את הלחץ.
- האם הוא פוחד? (רעש חריג/ אדם זר)
- האם מישהו או משהו פלש לתחום הקריטי של הכלב? במידה וכן יש להפסיק את הפלישה. עם ילדים זה דבר שקורה הרבה, ובסופו של דבר יכול להוביל לגילוי תוקפנות.
- מעברים ממצב למצב גוררים הרבה סימני הרגעה.
הסימנים כוללים- פיהוק עם או בלי ליקוק שפתיים. ליקוק שפתיים. התמתחות. נעור ראש. התנערות. ריחרוח פתאומי סתמי במקום בו הכלב נמצא כבר זמן מה, פעולה לא בהקשרה ולא בזמנה.
עבורנו המשמעות היא “אני בלחץ”
סימנים מקדימים לגילוי תוקפנות
אחרי שהכלב ניסה להרגיע את עצמו, ניסה לסמן לנו בשפתו שהוא לחוץ ושהוא מבקש מנוחה/ הרחקה של גורם מטריד, הוא עובר בלית ברירה ,לשלב הבא. כאן שוב המקום להזכיר כי הכלב הוא חיה המונעת מיצרים ואינסטינקט השרדות. שימו לב לשפת הגוף שלו.
- קיפאון
- הנמכת ראש ומבט שמגלה את הלבן של העין.
- גרגור/ נהימה
- חשיפת שיניים
- נשיכה באוויר או נשיכת אזהרה עדינה
כפי שנאמר לאורך כל המאמר- השאיפה היא לא להגיע למצבים האלה, למנוע, להכיר את ההתנהגויות המקדימות וכו’. אבל לעיתים אנחנו מוצאים עצמנו שם. במיוחד בנוכחות ילדים קטנים, אורחים שאינם מכירים את הסימנים המקדימים וסיטואציות שהתפתחו מהר מאד.
איך יוצאים מזה? מה עושים?
- הפסקה/ הרחקה של הגורם המאיים/ המטריד.
- לחכות להפסקת סימני ההרגעה של הכלב ובוודאי לא להוסיף גורמי לחץ חדשים או להעמיק את מה שקיים.
- להציע אלטרנטיבה שאינה בגדר עונש אלא אפשרות לפרוק מתח. הוראת “למקום” בליווי צ’ופר, הפניית תשומת הלב לכיוון אחר, פיזית בעזרת חגורת הטיול ויציאה מהמתחם הבעייתי, שבירת רצף התגובות בעזרת סשן מהיר של תרגול ואימון מלווה בחיזוקים אהובים.
ילדים
רבות מהתקיפות של כלבים ביתיים הן מול ילדים ופעוטות. למה זה קורה ומה אנחנו יכולים לעשות?
תינוק זוחל, ילדים מתרוצצים, חפצים שנעים במהירות כמו מכונית על שלט או כדור, יכולים להוות התחלה לסיטואציה בעיתית. הם עלולים לעורר בכלב את הצייד שבו.
פעוט בן שלוש שמתרוצץ וצועק, יכול לעורר אי נוחות וחוסר שקט. מעברים בקרבת הכלב תוך כדי ריצה וניפנוף ידיים, אולי מגע לא מכוון או אפילו כן מכוון אבל פתאומי.
זכרו כי הכלב שלנו אינו מבין מה נאמר, ועבורו זאת עלייה של המתח בסביבה.
ליתר בטחון, נקודת המוצא שלנו חיבת להיות שהכלב לא יהיה סלחן כלפי תזזתיות או פלישה לתחום הקריטי שלו.
לכן משחק משותף של ילדים עם הכלב, חייב להיות תחת השגחה.
סיכום
כלב חדש בבית הוא תוספת נפלאה למשפחה שלכם.
הבסיס והסיבה להבאת כלב הביתה לתוך מערכת יחסים טובה ובריאה בינו לבין שאר בני המשפחה היא חום, אהבה ויצירת אמון הדדי.
המאמר הזה נכתב מתוך ההבנה שהכלבים מבקשים להיות חלק ממשפחתנו לא פחות משאנחנו רוצים בהם, ומה שחסר הוא עולם מינוחים משותף. שפה לתקשורת יעילה.
בצד כל הנכתב לעיל, כאשר יש בעיה, תהיה או אי בהירות, מומלץ בחום לדבר עם איש מקצוע.
אנו ממליצים להזמין איש מקצוע הביתה כמה ימים אחרי שהכלב הגיע אליכם על מנת לאבחן אותו ולתת לכם באופן מסודר הנחיות ועצות בהתאם להתנהלות בבית, למשפחה ולאופיו של הכלב הספציפי.
בברכת גידול מלא באהבה והנאה הדדית
יוסף טוויטו וצוות אתר “חיי כלב”
מתמחה באילוף ולימוד כלבי עבודה
