אימוץ כלב מבוגר
“מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם, וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן;” ויקרא י”ט, ל”ב.
בפרשת ויחי, בראשית מ”ז פסוק כ”ט יעקב משביע את יוסף “אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, שִׂים-נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי; וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת.“
ורש”י אומר -“שאל יצפו לתשלום גמול“
עזרת הצעיר למבוגר, לקשיש, באה מתוך רצון ותמיכה ולא מתוך רצון לתשלום או לקבלת דבר-מה בתמורה.
מיהו כלב מבוגר?
בגזעים הקטנים כלב מעל גיל 10 ובגזעים הגדולים מעל גיל 7.
מאמר זה נכתב מתוך אהבה גדולה לכלבים ומתוך הבנה עמוקה שאנחנו כבני אדם, נוטים לשכוח ומסיטים ממרכז תשומת ליבנו את מי שכבר אינו נמרץ, צעיר ורענן.
אנשים מעדיפים לאמץ גור צעיר. צורך זה מונע מהמקום ההורי שיש בנו. רצון לעצב את אישיות הכלב מגיל צעיר, להרגיל אותו שאנחנו העולם ומרכזו, שיהיה נאמן ורגיל בנו ועוד. מצב זה גורם לכך שכלבים מבוגרים רבים נותרים ללא מענה ופתרון.
גור אינו מתאים לכל אחד שרוצה לגדל כלב, ישנם אנשים שמתוך מצב נתון בחייהם או בשל אופיים, אינם מתאימים לגדל גור, אבל כלב מבוגר יהיה להם בן לוויה מושלם והם יוכלו להעניק לו בית לשנים ארוכות ומספקות לרווחת שני הצדדים.
אנו רוצים להדגיש את יתרונותיו של כלב מבוגר ואת החמלה והאנושיות במתן בית לכלב כזה, למרות שאנחנו מאמינים כי די בעשיית החסד הזה כשלעצמו, ללא ציפיה לגמול.
יתרונותיו הבולטים של כלב מבוגר
זהו כלב שסיים את “גיל ההתבגרות”. בהרבה מאד גזעים זו תקופה ארוכה ומתישה שנמשכת עד גיל שנתיים ואף יותר. רק אחריה הכלב מעצב את אופיו ומקבל את סממני האישיות הקבועים שלו. מי שמאמץ כלב מבוגר מקבל לידיו כלב בעל הרגלים, רגוע ומיושב יותר.
הסבירות שיגרור עמו בעיות התנהגות נמוכה מאשר במקרה של כלב צעיר, בשל היותו מעוצב ובעל אופי מובחן.
כלב מבוגר שמגיע מכלביה לבית בו יש לו פינה משלו, בטחון, מגע יומיומי קבוע ועוטף, הוא כלב שישיב אהבה. מנסיון של אימוצים כאלה אנו יודעים שהאמון שנוצר בכלב כזה כלפי מי שאימץ אותו ונתן לו בית, הוא טוטאלי. התמסרות וקשר עמוק שנוצר בעקבות מילוי בבת אחת של חסך גדול שנוצר.
רוב הכלבים המבוגרים לא היו כל ימיהם במכלאה. המחשבה על כך שזה כלב שידע בית מהו ונאלץ להסתפק בתנאי מכלאה שוברת את הלב. זהו כלב שפעמים רבות מסיבות שאינן תלויות בו כלל, נעקר מהשיגרה נוסכת הבטחון של חייו. זה כלב שמכיר סביבת בני אדם, יודע לחיות עם משפחה, טבועים בו ההרגלים של חיים כחלק מהמארג המשפחתי בטריטוריה קבועה ומוכרת.
המעבר לסביבת הכלביה הרועשת, בה יש מתח כל הזמן, כלבים נכנסים ויוצאים, דלתות ובריחים נפתחים ונסגרים ויוצרים ציפיית שווא הוא קשה ופוגע בכלב בכל רמה.
הוצאת כלב ממצב כזה שקולה לישועה, לנס, לא פחות.
סיפורו של גייב
גייב הוא רועה גרמני גדול גוף. בעליו הראשונים הכניסו אותו יחד עם כלבה נוספת שהיתה ברשותם לפנסיון, ואחרי חודש נתנו 1,000 שקלים והודיעו שאין להם יותר ענין בכלבים. במשך חודש ניסו בפנסיון להרגיע את גייב, אך הוא היה תוקפן הן כלפי אנשים והן כלפי כלבים אחרים וכל העת הסתובב עם זמם, כולל בזמן הארוחות, מחשש שיתקוף.
הוא פורסם בפייסבוק על מנת למצוא לו בית חלופי. המאמץ הגיע למקום במטרה להיות בית אומן בלבד ולעבוד עם הכלב כדי להפוך אותו לבר אימוץ. ניגש אל הכלוב בשיא הטבעיות שכן לא ידע את כל פרטי המקרה. “פשוט נכנסתי לכלוב, שמתי עליו רצועה ולקחתי אותו לרכב”.
גייב הובא לחצר הורי המאמץ, שם פגש בו אביו של המאמץ, ראה אותו וקבע עובדה “זה הכלב שלי!”
מאותו יום, גייב צמוד לאב, לא מש ממנו בבית ובחוץ. ישן במיטתו ומשמש ככלב שמירה והרתעה.
התברר כי הסיבה לאגרסיביות היתה התעללות בבית הראשון, אך מרגע שגייב נתן אמון במאמציו, הריהו טוטאלי ומוחלט. היום גייב בן 13, ולמרות שהגיע לבית הנוכחי בגיל מבוגר, הוא מחובר למאמציו לחלוטין. גייב הרוויח זיקנה מכובדת ועוטפת ומאמציו הרוויחו חבר נפש.
ספורה של דונה
דונה אומצה כגורה קטנה ע”י אדם מבוגר שאהב אותה בכל ליבו. השקיע בה הרבה והחיבור ביניהם היה מופלא.
למרבה האסון האיש חלה מאד ונפטר כשדונה היתה בת 4. אישתו של הנפטר רצתה למכור אותה תמורת רווח כי נראתה גזעית. בעל הפנסיון בידיו הופקדה דונה סרב למכור אותה.
חיי הפנסיון לא היטיבו עם דונה. היא הלכה ודעכה, התכנסה בתוך עצמה ונכנסה לדיכאון.
בעל הפנסיון חיפש עבורה משפחת אומנה כדי שדונה תקבל יחס אישי כפי שהיתה רגילה בימי הבעלים הקודמים אבל לא נמצא כזה.
בסופו של דבר עלתה בדעתו משפחה מאמצת שזמן קצר קודם ויתרו על כלבה דומה במראה לדונה משום שלא יכלו לספק לה את התנאים להם נזקקה. בשל הניסיון המר, המשפחה לא רצתה לקחת את הכלבה, אבל בעל הפנסיון לא ויתר.
“קחו אותה לשבוע” הוא אמר “לא יתאים תחזירו”.
כך הגיעה דונה לבית המשפחה. אבי המשפחה לקח אותה ברכבו על מנת להשיב אותה לפנסיון אבל דונה הביטה בו במבט כאוב והניחה ראשה על מסעד הכסא. באותו רגע נפלה ההחלטה, דונה הגיעה הביתה. “הכלבה מדברת בלי מילים” אמר האיש “לא יכולתי להחזיר אותה”. היום דונה גרה עם המשפחה כחלק אינטגרלי, היא אהובה ומקומה מובטח עד זקנתה. היא הרוויחה בית והם הרויחו בת משפחה נאמנה ומקסימה.
אנחנו, צוות “חיי כלב”, מעודדים אימוץ של כלבים מבוגרים על מנת לתת להם הזדמנות שניה לחיות בבית אוהב ולסיים את חייהם מוקפים, אהובים ומטופלים.
מספר סרטונים מיוטיוב בנושא כלבים מבוגרים (באנגלית):
לדף הפייסבוק של “כלבים נכים, עיוורים וקשישים מחפשים אהבה“
מאמר קצר על היתרונות באימוץ כלב מבוגר, מאת המאלפת ענת ווליניץ
המאמר נכתב בשיתוף עם יוסף טוויטו מתמחה באילוף ולימוד כלבי עבודה
