כלבי עבודה בגידול ביתי

בשיתוף עם המאלפים יוסף טוויטו וסתווית ברטוב

 

מטרת מאמר זה היא לפקוח עיניים באשר למהותם של כלבי עבודה, התאמתם או מוטב לדייק אי התאמתם לסביבות חיים מסויימות, והבעיות שיכולות לנבוע מנסיון לאלץ כלב לחיות בתנאים שגנטית עוצב לא להתאים להם.

 

מדובר בכלבים שפותחו לביצוע מיומנויות ספציפיות בשרות האדם. כתוצאה מכך היצרים שלהם חזקים ובולטים ואינם ניתנים לשינוי ע”י אילוף. נסיונות אילוף מבוססים על ריסון ומניעה ולכן יוצרים תיסכול והתנהגות מפצה שנובעת מתכונות הבסיס של הגזע.

כאשר יש יצר, דחף גנטי מובנה לא ממומש, הכלב מפתח התנהגות פיצוי שאנחנו קוראים לה בעיות התנהגות.

 

קבוצות עיקריות בכלבי עבודה:

שפיצים צפוניים– ביניהם נמצא מלאמוט, האסקי, סמוייד.

אלה כלבים בעלי יכולת אתלטית חריגה.

סיבולת לב ראה יוצאת דופן.

מלאמוט יכול לרוץ 40 ק”מ ללא שום בעיה. אלה כלבי מסעות וריצה היא חלק מהתכונות המושרשות בגזעים הללו.

האסקים במצבי דיכוי, מגלים תוקפנות למרות שבהגדרה של הגזע אסורה כל הופעת אגרסיה שכן הם אמורים לעבוד בצוות.

יצר ריצה לא ממומש יגרום להרסנות בסביבת המחיה ולברחנות.

 

מה צריכים חברי קבוצת השפיץ הצפוני?

פעם חשבו שגזעים אלה זקוקים לחיי כפר ושיחרור כל היום, אבל זו טעות.

אין בעיה לגדל האסקי בדירה בעיר – כל עוד הבעלים מקדישים זמן ביום להריץ את הכלב ולתת מענה לצורך המובנה בו לפעילות פיזית אינטנסיבית יומיומית.

ריצה משותפת, אופניים, ספורט רכבות כלבים (תחליף מזחלות).

בנוסף הם זקוקים למגע עם כלבים אחרים, הרי הם פותחו לעבודת צוות.

 

שומרי העדרים- רועה קווקזי, מרימנו, רועה אסיאתי, פירנאי ודומיהם.

אלה כלבים שנושאים כנתון חשדנות כלפי זרים וטריטוריאליות. כלבים לא סוציאלים במהותם.

זר מבחינתם – מי שלא מגדל אותם.

למשפחה הקרובה הם טובים ונאמנים.

כלבים אלה מתקשים בשינויים.

בניגוד לכלבי השפיץ הצפוני, שומרי העדרים אינם מתאימים בשום צורה לחיים במרכזי אוכלוסיה.

היותם א-סוציאליים היא הסיבה לא לגדל אותם בין בני אדם.

הם מתבגרים מאוחר ולכן עד גיל שנתיים שלוש הם עשויים להטעות ולהיות מצויינים עם אנשים ולתת אשליה של כלבים ידידותיים, אי אפשר לסמוך על זה בהמשך , אסור ומסוכן עד כדי סכנת חיים.

לפיכך ההמלצה לגידול כלבים כאלה היא אך ורק במקומות בהן התכונות הייחודיות הללו נזקקות. שמירה על מתחמים, שמירה במוסדות חקלאיים.

אלה לא כלבים לגינות כלבים ולטיולים, והם אינם מתענינים בכגון אלה.

אם בחרתם להחזיק כלב כזה לשמירה על הבית צריך לזכור שהם לא אוהבים אורחים בכלל, מבחינתם אורח (גם כזה שאתם הזמנתם) הוא פולש ואינו רצוי.

סרטון של המאלף אורן עדיקא, על כלבי רועים קווקזיים

כלבי רועים שמכונים גם כלבים ורסטיליים – רועה בלגי, מילנואה, רועה הולנדי, רועה גרמני, רועה שווצרי, שנאוצר, דוברמן.

 

גזעים אלה פותחו ככלבי עבודה בחוות, למטרות מגוונות- רעיה, סחיבת משאות, שמירה.

מתוך ריבוי מטרות זה הם מתאימים להיות כלבי משימה- גישוש, חיפוש נעדרים, תקיפה, סיור, חילוץ והצלה.

הגזעים הללו חייבים נוהג. התכונה הבסיסית שלהם היא קשר תלותי עם בני אדם וצייתנות.

זה מובנה בהם גנטית. הם זקוקים לבעלים שפנויים לעבוד איתם, כל יום לאורך כל חיי הכלב. הם זקוקים לאתגרים הן ברמה המנטלית והן במימד הגופני.

הכלבים הללו פותחו במטרה לעבוד בהתבסס על צורך בקשר ובשיתוף פעולה, ולכן לא מתאים לאלף אותם בשימוש ברודנות ובהשפלה.

חלק מקווי הדם ברועה הגרמני ורוב קווי הדם במילנואה פותחו בממוקד לעבודת צבא ומשטרה.

השביחו חוסן נפשי להתמודדות עם לחץ ותנאי עבודה רוויי גרויים, ויצר ציד חזק- אובססיבי, משום שכלב אובססיבי קל למקד במשימה בסביבה רוויית הסחות דעת.

בנוסף ליצר הציד המפותח, פיתחו גם יצר הבאה, לרוץ, לתפוס בתנועה, לרדוף.

הכלב לא יכול לשלוט ביצרים הללו ולכן הנוהג חייב להיות ממוקד, לא תחת השפעת סמים או אלכוהול, וערני לניתוב היצרים הללו.

ניתוב יכול להעשות בעזרת חלופה אטרקטיבית – צעצוע או משחק אליו הורגל הכלב מגיל צעיר. בעבודה נכונה באמצעים אלה ניתן להגיע למצב של אדישות לגרויים סביבתיים.

כשיצר הציד המפותח לא מקבל ביטוי, נראה נבחנות אובססיבית, נשכנות ותוקפנות.

כלבים כאלה, שהיו בשרות הבטחון אינם מתאימים לבתים ללא נסיון רציני בעבודה איתם, ובוודאי לא לבית עם ילדים.

מי שאינו בעל נסיון, מוטיווציה חזקה לעבוד ופנאי בקשתנו שטוחה לפניו – אל תאמצו כלב מקו דם עבודה.

קווי עבודה וקווי תערוכות

בשנות השבעים של המאה ה-20 החלה הפרדה לא רשמית בין קווי דם לעבודה וכאלה לתערוכות. התוצאה היא שהיום, בניגוד גמור לקווי דם עבודה, הרי שרועה גרמני מבית גידול בעל שם לתערוכות, יכול בהחלט להיות פרטנר מעולה למשפחה.

הוא צייתן, נהנה מאד מאינטראקציות עם בני אדם ושמח לקחת חלק בפעילות משפחתית. עוד דוגמא להתערבותו של האדם – אותו גזע, קו דם עבודה מסוכן למשפחה, קו דם לתערוכות מתאים במיוחד.

 

דמויי זאב

בצד הגזעים המוכרים שמנינו ישנם גזעים דמויי זאבים, כאלה שנושאים גנים של זאבי בר. בישראל נפוץ מאלה הרועה הצ’כי.

זאב זו חיה שהוכח כי לא ניתן לאלף.

מתוך כך, לכלבים האלה יש תכונות גנטיות של חיית בר, חשדנות קיצונית, ברחנות, חוסר יכולת להתמודד עם שינויים, תוקפנות קיצונית.

בגלל הערבוב עם גזעים שיש להם תכונות הפוכות, יצרנו דיסוננס חריף שמתבטא בחוסר יציבות רגשית.

חיית הבר נושאת את יצר החיים בלהקה ואין לה יכולת לחיות לבד.

אלה כלבים שיתרונם במראה חיצוני בלבד!

 

כנעני

כלב התרעה והרתעה.

הכנענים חיים ליד בני האדם. כמו כלבי בר.

הם חשדנים באופן חריף ביחס לזרים. גם אחרי חשיפה מוקדמת רבה – מה שלא חשפת אליו הוא זר. שינויים בשיגרה קשים להם. יצר נוסף חזק מאד אצלם – שוטטות. הם עצמאיים ויכולים להסתובב למרחק רב והרבה זמן.

 

הם נבחנים מה שהופך אותם לכלבי התראה והרתעה טובים מאד. הם אינם נשכנים, הם יעשו הכל כדי להימנע מעימות, לכן אין בעיה לגדלם בסביבות בני אדם כולל ילדים.

הם מתאימים בעיקר לחיי שיגרה ולסביבה רגועה. הם זקוקים ברמה ההישרדותית לטיולים ארוכים. לפחות שעה בכל יום ואם ניתן יותר – מה טוב. הם נהנים מאד ממרחב לרוץ בו ללא חגורה.

הכנענים אינם ניתנים לאילוף בקלות ואי אפשר לצפות מהם שיהיו כלבים שקטים ומתרפקים. מאידך הם נאמנים לבעליהם וחיים לרוב שנים רבות ללא מחלות.

 

כלבי עבודה בהכללה, אינם מתאימים לחיים בבית רגיל.
הם אינם מתאימים לחיים אצל מי שאין לו נסיון בגידול של כלבים כמותם.

מאחר והיצרים אצל כלבים אלה הושבחו והוחרפו במרוצת ההרבעות, יכולות לקרות תאונות קשות ומעבר לכך ייגרם סבל הן לכלב והן לבעליו בעקבות יצר בלתי נשלט שלא בא על סיפוקו.

ניסינו במאמר קצר להראות את הצורך האמיתי בהתאמת בית לתכונותיו של הגזע. נסיון רב שנים מלמד כי לא די בכך שאנחנו אוהבים גזע, שהוא יפה בעיננו ושהחלטנו שכזה אנחנו חייבים לגדל.

על מנת שלא ייגרם סבל, לא לנו ולא לכלב, כדאי להתאים חלומות למציאות ולנהוג באחריות.

 

בברכת הצלחה והנאה מגידול הכלב

יוסף טוויטו-מתמחה באילוף ולימוד כלבי עבודה,  סתווית ברטוב-אילוף כלבים וצוות “חיי כלב”