פאנל כלבנות גזעית – ד”ר שחף עידן
וטרינר, מומחה להתנהגות בעלי חיים
*התשובה משקפת את דעתו האישית של המחבר, ואין עורכי האתר אחראים לתוכנה.
התבקשתי לכתוב את דעתי על כלבנות גזעית בישראל. חשוב לי להדגיש כי יש גזעי כלבים החביבים עליי, אשר לא היו נוצרים ללא הכלבנות הגזעית – ויחד עם זאת, אני דוגל מאוד באימוץ ולא בקנייה של בעלי חיים, הן כלבים והן חתולים. יש מקום לכלבנות גזעית אך התחום חייב להיות תחת פיקוח קפדני של החוק ולהציב במרכז את הבריאות והאופי של הכלבים לפני צורתם החיצונית.
הכלב הוא אחת החיות המרתקות ביותר שיש בנמצא: לא רק שמשערים כי הכלב הוא החיה היחידה שבייתה את עצמה, אלא שזו החיה שהאדם גרם בה לשינויים החיצוניים הגדולים ביותר: הבולדוג והתחש הגמדיים הם כלבים, ממש כמו הדני הענק והאייריש וולפהאונד הענקיים. ההשערה היא שאם כלבים יתרבו באופן חפשי ללא כל בקרה מצד האדם, הם יחזרו תוך כמה דורות לדמות לאבותיהם הקדמונים. למרבה הפלא, זה לא מה שקורה. כאשר כלבים הם חופשיים לבחור בעצמם את בני זוגם, נוצר מן כלב שועלי, הדומה לדינגו האוסטרלי.
רק אחד מארבעת כלביי הוא כלב גזעי בעל תעודות, וגם הוא מסורס. מעולם לא היה, ולא יהיה, כלב שלי בתערוכה מהסוג המוגדר כ”תערוכת יופי”. כאשר אני מעמיד כלב בפני סוג כלשהו של הערכה, תמיד מדובר בהערכה מקצועית של יכולות עבודה. פסולים בעיניי בעלי כלבים שבשבילם העיקר הוא הגביע, ללא שום התחשבות במצבו הנפשי של הכלב או בבריאותו.
בעולם אידיאלי, בישראל ומחוצה לה, היה עדיף להימנע מהרבעת כלבים עד שלכל הכלבים הנטושים יימצאו בתים. בעולם שלנו יש גם גזעים טעוני שיפור: גזעים שבעקבות ההנדסה הגנטית שנעשתה להם, הם מפגינים בעיות בריאות חמורות, וחלקם אינם יכולים להזדווג ולהמליט ללא סיוע אנושי. גזעים כאלה זקוקים לשינוי משמעותי, או שיש להעבירם מן העולם.
אמרו חכמים: “הבל היופי ושקר החן”. המעבר ממעמד של כלבי עבודה פעילים למעמד של
“כלבי יופי”, אותם מרביעים על סמך מראה חיצוני בלבד, הורס גזעים רבים. דוגמא לכך הוא הרועה הגרמני, שפעם היה אחד מגזעי כלבי העבודה הנבחרים – וכיום אינו נחשב כשיר לעבודה עקב הרבעות לצרכי יופי בלבד, כאשר כלבים המתקשים בהליכה זוכים בתחרויות יופי. לדעתי, צריך להקפיד על אפיו של הכלב ועל בריאותו, ורק אחר כך על מראה חיצוני.
מגדל אחראי נוטל על עצמו אחריות מלאה למעשיו. מגדלים אחראיים אינם בוחרים להרביע כלבים אך ורק על פי תקני אידיאל היופי שנקבעו על פי גחמות אנושיות שרירותיות. הם דואגים לגדל את הכלבים בבית, כבני משפחה, ולא במכלאה. אם המגדל מקפיד על תהליך מיון ראוי על מנת לוודא התאמה בין הגורים שמכר לבין הקונים, ונוטל אחריות על הכלבים לכל ימי חייהם גם במידה והקונה מוותר עליהם – איני רואה בכך משום רע.
לצערי, רבים מדי המגדלים שאינם פועלים מתוך אהבה לגזע או למען שיפורו. ב”שיפור” איני מתכוון למראה החיצוני, אלא לבריאות, לתוחלת החיים ולקווי האופי, כאשר המראה החיצוני הוא בגדר משני בלבד. מגדלים רבים מקדשים את המראה החיצוני, מה שהורס את הצאצאים מבחינה גנטית. קיימות עשרות “מטחנות גורים”, הפועלות מאהבת הבצע , וגורלם של “כלבי מטחנות” אלו הוא לעתים קרובות רע.
צריך גם לזכור כי כלבים גזעיים, כמו כל בעל חיים גזעי, נוצרו במקור מתוך מאגר מצומצם. במלים אחרות: “נישואי קרובים”. מכאן נובעת חשיבותם של ענפי היוחסין, או תעודות היוחסין. למיטב ידיעתי, בתעודת יוחסין רשומה שושלתו של הכלב עד 15 דורות אחורה, על מנת להבטיח שאין קרבה משפחתית ישירה בין שני ההורים. יחסית לכלבים הבוחרים את בני זוגם ללא התערבות האדם, כלבים גזעיים הם חלשים גנטית, ולעתים קרובות גם חלשים מבנית (ולדוגמא כלבים גזעיים כגון הבולדוג והתחש).
כאשר מגדל מציג תעודות יוחסין, הדבר מעלה את הסיכוי שהוא מגדל רציני, שהשקיע את המאמץ הנדרש על מנת להצטרף לאגודה מקצועית מתאימה הבודקת את ההורים ואת הגורים. עם זאת, תעודות יוחסין אינן חפות מבעיות. השופטים מטעם האגודה אינם וטרינרים, והם פעמים רבות בודקים רק את המראה החיצוני של הגורים בשגר. אישית, הייתי עד למקרים שבהם כלבים בעלי אופי “קשה” זכו בתחרויות בתארי יופי, ומכיוון שזכו בתחרות – היו מבוקשים להרבעה למרות אופיים הבעייתי, שעבר גם אל צאצאיהם.
ישנו צד נוסף לכלבנות הגזעית: לשמחתי, היחס בישראל לרוב הכלבים המופיעים בתערוכות הוא כ”בני משפחה” בבית, והצגתם בתערוכה היא בגדר תחביב בלבד. אבל ישנם כלבים שעבור בעליהם התחרות היא העיקר, והכלבים מבלים את כל חייהם מחוץ לתחרויות סגורים בכלוב. כלבים כאלה יוצאים מעט מאוד לטיולים, והזמן שלהם עם בעליהם מוקדש לטיפוח חיצוני בלבד.
בישראל, בניגוד למקומות אחרים בעולם, אין חוק המחייב למכור גורים עם חוזים בהם נדרש עיקור או סירוס, ולכן כל אחד, ללא רשיון מיוחד, יכול להחליט שהוא רוצה להקים בית גידול. לדעתי, צריך להיות פיקוח על נושא זה.
