תספורת תסרוקת ומה שבינהן
נכתב בשיתוף עם רעות תיכון
טיפוח הפרווה
כל כלב זקוק לטיפוח, בכל עונות השנה. לא מדובר בטרנדיות או באופנה, אלא בהיגיינה, בבריאות ובאיכות חיים. רמת הטיפוח והתדירות שלו, משתנה בהתאם לסוג הכלב, סוג הפרווה, בחירת הטיפול וכד’. חשוב להבחין בין טיפול=גילוח אוטומטי, שזו פעולה שאינה מתאימה לכל הכלבים, לבין כלב שהתאימו לו ולבעליו את סוג התספורת. כולם מרוויחים מטיפול מותאם.
תפקיד הספר, הוא להוציא את הכלב מהמספרה לאחר הטיפול, כשהוא נקי והגייני. בחירת המראה הסופי של הכלב היא לחלוטין משנית כל עוד הוא נעשה בהתאמה מלאה לצרכיו ומתוך הבנה של צרכים אלה.
מה מטרות הטיפול במספרת כלבים:
- לכלב יותר נעים לאחר הטיפול. כלב שיותר נעים לו, הוא כלב נח יותר לשיתוף פעולה באופן כללי, וכלב שנעים יותר לחיות במחיצתו. הסרת שומן עודף, פרווה מתה, קשרים, לכלוך וריח רע, משפיע באופן מיידי על היחסים בין הכלב לסביבתו.
- לבעלים יותר נעים לאחר הטיפול. נעים ללטף, נעים ללבוש בבוקר בגדים שלא מלאים בפרווה, נעים להתכרבל עם הכלב, ללטף אותו ולשחק איתו.
- גילוי מוקדם של נגעים בעור. בעת פעולות הטיפוח באים במגע עם כל שטח הפנים של העור. אם יש במקרה גידול/ פצע/ פטריה, הסיכוי לגלות אותם עולה בצורה משמעותית. גילוי מוקדם מאד חשוב, כמובן, לבריאות הכלב ולתוחלת חייו.
- בית נקי ונעים יותר. לא משנה איזה כלב ואיזה סוג שיער/פרווה יש לו, טיפוח מפחית ריח בבית, מפחית כמויות השיער שמסתובב, מאפשר שליטה בהדברה ותחושת נקיון.
- מגע. כלבים זקוקים למגע. לאינטראקציה. טיפוח בין אם ע”י איש מקצוע או ע”י הבעלים, מספק אינטראקציה כזו.
כלב נשיר וכלב שאינו נשיר
ההבדל הגס ביותר בחלוקה בין סוגי הטיפול מתחיל ונגמר בסוג הפרווה.
לבחירת דרך הטיפוח, חשובה ההבחנה בין כלב נשיר (פרווה שבנויה משתיים או שלוש שכבות) לכלב לא נשיר (שיער (ולא פרווה) ורק שכבה אחת, בחלק מהגזעים הלא נשירים הוא צומח וצומח במשך כל חיי הכלב כמעט, ללא הגבלת אורך).
כלבים שאינו נשירים
דוגמאות לגזעים שאינם נשירים: שיצו, מלטז, יורקשייר טרייר, בישונים, פודלים, חלק מהטריירים וחלק מהמעורבים בגזעים הללו.
הכלבים הלא נשירים נוטים להסריח, לא בגלל ריח גוף רע, אלא משום ששיערם, כשאינו מטופח בתדירות הנכונה, לוכד לכלוך, שומן, הפרשות, רטיבות ואבק. השיער לא נושר בבית אבל כל מה שנאסף בו, כן.
טיפול לכל כלב לא נשיר – אצל כלב כזה, השיער לא מפסיק לצמוח, ממש כמו אצל בני אדם, משום כך, הם זקוקים לטיפול קבוע הכולל לפחות ארבעה שלבים:
שלב א: גילוח האיזורים הנסתרים והנוטים ביותר לתפיסת לכלוך וריח רע: גילוח סביב אברי מין, שם לפרווה יש נטיה להקשר ולהכאיב, וכמובן להתלכלך מהפרשות, גילוח כפות רגליים כדי למנוע הידבקות בוץ וקוצים שעלולים לפצוע, גזירת השיער סביב פי הטבעת נגד ריח ולמניעת הדבקת שיירי צואה. לעיתים כדאי לגלח גם את בתי השחי, כיוון שבגלל התנועתיות הרבה במקום וחוסר הנגישות לעיתים עם מברשת יש נטיה לקשרים עם פרוות מסויימות.
שלב ב: הברשה ופתיחת קשרים (פתיחת קשרים אינה גזירה, אלא במקרים יוצאי דופן!)
שלב ג: רחצה וייבוש.
שלב ד: הברשה חוזרת.
שלבים אלה מהווים “תחזוקה” שוטפת, רלוונטים לכל כלב כזה, ונותנים לכלב תחושה נעימה עם גופו, הגיינה ונקיון. רק אחרי כל אלה מגיע שלב התספורת/עיצוב המראה הסופי עצמו.
עיצוב המראה הסופי יכול לבוא לידי ביטוי גם בגזירה מינימלית במספריים (קצוות), כדי לתת לכלב צורה אסתטית יותר, למנוע ממנו לאסוף את כל הרחוב הביתה עם הפרווה, לעזור לשיער לצמוח בריא וטוב יותר, בתספורת מספריים מלאה, בתספורת מורכבת, במריטה, בגילוח, בגילוח גבוה, בתספורת בהגבהה ועוד.
בחירת התספורת נעשית בשיתוף עם הבעלים, ובהתאמת אורך הפרווה ועיצובה ליכולתם ורצונם לטפל בבית- ולתדירות הביקורים שלהם במספרה.
לדוגמא, בחירת תספורת ארוכה ומפונפנת תהיה רלוונטית רק במידה ובעלי הכלב יכולים לתחזק את הפרווה, למשל בהברשה בבית, או להגיע באופן קבוע ובתדירות גבוהה למספרה להברשה. ללא הברשה יומיומית, יהיו קשרים, הקשרים מכאיבים ומציקים לכלב כיוון שהם מושכים את העור בעת תנועה ומהווים סבל תמידי עבורו- גם במהלך ביצוע פעולה פשוטה (הליכה, ישיבה וכד’) וגם בטיפול פתיחת הקשרים במספרה, גם אם נעשה זאת בעדינות- דבר כזה לוקח זמן וסבלנות, ולא לכל כלב יש את המסוגלות לעמוד על השולחן ולשלם את המחיר על חוסר ההברשה של בעליו. כלב שאינו מוברש תדיר, עדיף לספר קצר ככל הניתן (כמובן בהתחשב בתנאי המחיה ומזג האויר) על מנת שהסרוק יהיה פשוט יותר ואפשרי גם לבעלים שלא פנוי להשקיע על בסיס יומיומי.
עם כלב שאינו נושר, יש להגיע למספרה בתדירות גבוהה יותר מאשר עם כלב שכן נושר. התדירות המומלצת היא בין אחת לשבוע לאחת לששה שבועות, תלוי במידת ההשקעה בטיפוח בבית: אם הבעלים אינו מסרק בכלל, צריך להגיע בערך אחת לשבוע להברשה ופתיחת קשרים, ואם הבעלים מקפיד על הברשה נכונה, יש להגיע למספרה אחת ל- 3-6 שבועות, בהתאם לאורך הפרווה ולסוגה.
פוני אצל כלבים ארוכי פרווה: שאלה שנשאלת לא מעט- לגזור או להאריך לקוקו?
ישנם כלבים שלא אוהבים שעושים להם קוקו על הראש. מאידך, אי אפשר להשאיר את הפרווה ארוכה שתסתיר את שדה הראיה ותכנס לעיניים, ולכן נגזור את הפרווה ונשאיר פוני נוח. כלב שהקוקו לא מציק לו, יכול לגדל את הפרווה על הראש, אבל צריך וכדאי לפרק את הקוקו אחת ליום, להבריש ולעשות חדש.
שתי מילים על מריטה:
מריטה היא דרך טיפול בכלבים בעלי פרווה זיפית (פרווה המאפיינת טריירים בעיקר, גם מעורבים).
מריטה נעשית בידיים או בעזרת סכין מריטה, שמסיר פרווה מתה ומקצר את הפרווה החיה. יש כלבים מעורבים שלעיתים מצמיחים פלומות של פרווה מתה המחוברת לגוף, גם אז נשתמש במריטה כדי לטפל בהן. במריטה אנו מסירים שיער שלמרות היותו מחובר עדיין לגוף הוא מת לחלוטין.
מטרת בחירת הטיפול והתאמתו לכלב היא להביא למצב שלכלב נח ונעים לאורך כל הזמן, גם בין הטיפולים.
כלבים נשירים
הם כלבים בעלי שתיים או שלוש שכבות פרווה. השערות שאנחנו מוצאים בבית, מגיעות על פי רוב מהפרווה הפנימית.
גילוח
רוב הלקוחות שמגיעים אלי למספרה ומעוניינים לטפל בכלבם הנושר, רוצים “לספר אותו הכי קצר שאפשר”. לשאלתי, “מדוע”, יש תשובות רבות. יש מי שבבואם לספר את הכלב חושבים על נקיון הבית והבגדים מהפרווה המפוזרת בכל מקום, ויש כאלה שמטרתם היא להקל על כלביהם בחום הקיץ.
כאן מגיע הסבר חשוב:
גילוח למניעת פרווה מפוזרת בבית- יש לדעת שהפרווה ממשיכה לנשור גם כשהכלב מגולח כולו. ההבדל הוא שהפרווה הנושרת קצרה יותר, נתקעת יותר בבדים ואפילו עלולה להכנס לעור גופנו ממש כמו קוצים. את הפרווה הקצרצרה הזו קשה יותר לנקות ולהסיר מבגדים או רהיטים, ויותר מזה, קל יותר לאסוף פרווה ארוכה מאשר קצרה- אם מהרהיטים והבגדים או אם בהברשה מגוף הכלב. כששערה ארוכה מתנתקת מהגוף, יש לה זמן בין חברותיה הארוכות עד שתגיע המברשת לאסוף אותה- בפרווה קצרה, ואצל רובם המוחלט של הכלבים, השערה תנשור מהר מאוד מגוף הכלב.
אלה שמוטרדים מחום הקיץ, יופתעו לדעת שדווקא הפרווה הארוכה היא המבודדת העיקרית בין גוף הכלב מהשמש והיא מגנה עליו עד כדי כך שיהיה לו קל יותר להתמודד עם גילוח בחורף כשקר, מאשר בחום הקיץ הישראלי ללא הבידוד שהפרווה מספקת. יתרה מכך, טיול בשמש/חום עם כלב מגולח עלולים להוות סכנה לחייו מפאת מכת חום או “סתם” התייבשות. כלבים לא מזיעים, הם מאבדים חום בעיקר דרך ההלחתה (נשימה מהפה עם הלשון בחוץ) וסופגים יותר חום מאיתנו, כיוון שהם מאוזנים ונמוכים, הם חשופים הרבה יותר לשמש מאיתנו (שטח גוף גדול יותר בא במגע עם קרניה), וקולטים חום רב גם מהמדרכה תחתיהם.
ההמלצה היא באופן עקרוני ומכליל, לא לגלח אף כלב כשלא מודעים לסכנה, משמע, אם הכלב שלכם מגולח קצר השתדלו להמנע מטיולים בשמש ישירה. את הטיולים הארוכים השאירו לשעות הבוקר המוקדמות או הערב המאוחרות, כשהמדרכה קרירה יחסית.
מתי כן לגלח? כשיש בעלים שמאד קשה להם להתמודד עם הטיפוח בגלל כל מגבלה שהיא. מנסיוני גיליתי שיש כלבים שהגילוח עושה להם טוב, גם במקרים כאלה ניתן לגלח – אבל גילוח גבוה יחסית, המשאיר לפחות חצי סנטימטר של פרווה וכמובן שעל הבעלים לנקוט במשנה זהירות במזג אויר חם או בשמש ישירה.
גילוח לא, אז מה כן? – דילול
בעת דילול, אנחנו מברישים החוצה מהגוף את הפרווה המתה, ומשאירים את הפרווה החיה לנפשה.
באופן זה אנו פותרים את בעיית הנשירה בבית, בלי לסכן את יכולתו של הכלב לבודד את חום השמש.
אנחנו מוציאים רק שיער מת שאינו מחובר לעור ותוך כדי טיפול אנחנו מעודדים פרווה שטרם התנתקה להתנתק סופית ומעודדים התחדשות.
פעולה זו נעשית בעזרת מספר סוגי מברשות ומסרקים בהתאם לסוג הפרווה, לאורך שלה, למצב הכללי ולעובי הפרווה. רוב מה שאנחנו פוגשים כנשירה יוצא בטיפול הזה.
שלב שני הוא המקלחת, בה אנו מעסים את העור וממריצים זרימת דם והזנה לעור ושוב מנתקים שערות שמועדות לנשור בלאו הכי. בייבוש משתמשים בפן חזק המסיר עוד פרווה מתה ולסיום שוב מברישים על מנת בלהגיע לתוצאה מקסימלית, ולחסוך שבועות עד חודשים של נשירה בבית (כדי לשמר את הדילול בצורה הטובה ביותר יש להקפיד על הברשה נכונה בבית, עם הכלים המתאימים ובזמנים הנדרשים. לאחר דילול באופן טבעי יש הרבה פחות נשירה, לכן ההברשות בבית יהיו בתדירות נמוכה יחסית וקצרות זמן).
שני דברים שחשוב לדעת:
ראשית: הגורם העיקרי לריח רע ולאיסוף לכלוך, הוא שומן המופרש מהעור שנדבק ומתחבר אל השערות המתות. ברגע שמסירים אותן, מעלימים חלק נכבד מהסיבה העיקרית לריח.
שנית: כלבים שידועים כרגישים מאד בעור/ אלרגיים נמליץ שלא לדלל, לא לגלח קצר מידי, לא לבשם וכן להתאים תספורת ורחצה והברשה, על מנת למנוע התלקחות תגובה עורית וסבל.
תדירות הטיפול הזה נעה בין פעם בחודשיים לשלושה. כל התהליך מוריד עד 98% מהנשירה אך על מנת לשמור על יעילותו חייבים להמשיך לתחזק בבית ע”י הברשה. מי שמגיע לדילול מקבל הסבר רלוונטי לכלב שלו באילו מברשות להשתמש, תדירות וכו’.
מקלחת
כאשר מקלחים את הכלב בבית, חשוב להקפיד על מספר כללים:
א. להשתמש אך ורק שמפו ייעודי לכלבים.
ב. אם רוחצים בתדירות של יותר מפעם בארבעה חמישה חודשים יש להשתמש גם במרכך שתפקידו להחזיר לחות והזנה לעור ולמנוע בלבול של שכבת השומן (רחצה בתדירות גבוהה מידי עם השמפו הלא מתאים או ללא מרכך עלולה לגרום לעור יבש מידי או שומני מדי- כך או כך, הכלב יסריח יותר).
ג. אם רוחצים פעם בשלושה חודשים ומעלה חייבים להשתמש במרכך וככל שהתכיפות עולה יש להקפיד על שימוש בשמפו ומרכך מיועדים לרחצה יומיומית! קשה להשיג מוצרים אלה בחנויות לציוד בעלי חיים ולכן שימו לב שרכשתם מוצר מתאים. סביר להניח שתזדקקו לעזרת הספרית שלכם.
במקלחת, בבחירת השמפו והמרכך אנחנו לוקחים בחשבון חומרי הזנה שיתמכו בחיזוק הפרווה והעור.
ע”י בחירה מושכלת של חומרי רחיצה אנחנו מונעים נשירה שאינה קשורה לעונה או למעגל הנורמלי והרצוי של תחלופת שיער הפרווה.
כלב שאינו נשיר חייב לעבור לפני הרחצה הברשה והתרת קשרים מלאה, מפני שהרחצה – שילוב המים, הסבון והייבוש על קשר גורם להידוקו עד חוסר יכולת לפתוח אותו אחר כך בהברשה רגילה או בכלל.
כלב נשיר חייב הברשה טובה לפני רחצה.
במקרה שיש הרבה שיער שנשר ונשאר/נתקע על הגוף (פרווה מתה ולרוב שומנית) לא נגיע בעת הרחצה אל העור ובכך נפסיד את התועלת שברחצה, גם מבחינת נקיון, גם מבחינת המרצה וטיפול בעור וגם מבחינת הפחתת ריח רע. להפך, רחצה שכזו תגרום לכלב להסריח אפילו יותר. קשה מאוד להפטר בצורה טובה משומן על העור כשהכלב מלא פרווה מתה.
הדברה
כלב שיש לו טפילים מתגרד יותר ויהיו לו יותר קשרים. לכלב מוכה פרעושים נבחר שמפו מיוחד להדברה. יש לקחת בחשבון שזה לא במקום הדברה על בסיס קבוע- השמפו יהרוג את הטפילים שנמצאים על הכלב באותו רגע, ויתן לנו נקודת פתיחה טובה להמשך טיפול, אבל מרגע ששטפנו אותו מגוף הכלב פעולתו מסתיימת.
אצל כלב שאין פרעושים אין שום סיבה להשתמש בשמפו כזה.
ציפורניים
כלבים בעלי מבנה כפות רגליים תקין שמטיילים מספיק ובאופן שוטף על אספלט, לרוב אינם זקוקים לקיצור ציפורניים.
יש לדעת שבתוך כל ציפורן יש רקמה חיה שעלולה להיפגע בקציצה לא נכונה או אם הציפורן ארוכה מדי ונשברת. זה כואב מאוד ומדמם מאוד.
בכל מקרה, אצל כלבים שאין מספיק שחיקה (משמע מבנה כף רגל/אצבע שונה או טיולים מועטים מדי על אספלט) חייבים לגזור או לשייף את הציפורניים כי אחרת הציפורניים עלולות להישבר בזמן טיול, קפיצה או משחק ולגרום כאב רב ודמם.
לא מומלץ לגזור ציפורניים לבד, אתם עלולים להסב לכלבכם נזק וכאב. גשו לבעל מקצוע- וטרינר או ספר כלבים. יש לדעת שבמקרים של כלב שאינו נינוח על השולחן, כשיש ציפורן כהה או עבה, עבה שמקשה על מציאת הרקמה החיה, כשיש ציפורן ארוכה מאוד, גם הספר או הוטרינר עלולים לחתוך ולגרום לדימום. וודאו שלאיש המקצוע יש חומר עוצר דימום שיקל על הכלב ויקצר את התהליך. אין הדימום או הכאב צריכים למנוע מכם לגשת ולקצוץ לכלב את ציפורניו באם הן ארוכות מדי, כי הציפורן עלולה להישבר בטיול, שם אין חומרים עוצרי דימום ואין לנו יכולת לקבוע באיזה מקום היא תשבר. פגיעה בבסיס הציפורן תכאיב ותקשה על הכלב הרבה יותר מאשר פגיעה בקצה במרפאה/מספרה כשהיא מבוקרת.
צבע
כן, יש דבר כזה. אם רוצים לצבוע שיער לכלב, חייבים להגיע לספר שמצוייד בצבעים מתאימים לכלבים. צבעים אלה אינם אותם חומרים המשמשים לצביעה שיער אנושי והם על בסיס מים בלבד וקיבלו אישורים לשימוש על פרוות חיות מחמד. כל צבע אחר אסור בהחלט לשימוש!
לאילו כלבים לא נצבע את השיער?
לגורים, לכלבים חששנים /תוקפנים, לכלבים שאינם אוהבים מגע ותשומת לב.
למי כן אפשר לצבוע? לכלב בריא ללא בעיות עור או אלרגיה ושאוהב מאד תשומת לב ומגע. צבע מושך תשומת לב, וחשוב לזכור זאת לטובת הכלב ויחסיו עם הסביבה.
התהליך עצמו קצר מאוד ללא חימצון, אינו מזיק ואינו פוגע בשום דרך ובשום אופן בכלב.
פחד מפני טיפוח ובחירת ספר כלבים
פחד כזה יכול להיות בעצם ביטוי של מגוון פחדים אחרים: פחד מרעש, ממגע, מזרים, מסביבה לא מוכרת וכו’.
חשוב לברר עם הספר האם יש לו מושג ונסיון בהתנהלות והתנהגות של כלבים. קריאת שפת גוף כלבית על בוריה בכלל, וסימני הרגעה / הרחקה בפרט. סימנים אלה חשובים מאוד על שולחן הטיפולים, על אחת כמה וכמה כשמשלבים טיפול התנהגות/הרגלה לכלב על השולחן.
חפשו ספר שיש לו סבלנות, שאינו מתכוון להכאיב או לאיים. יש להסביר לספר את מצבו הרגשי של הכלב במועד קביעת התור הראשון במספרה. דבר נוסף שחשוב לציין הוא בעיות פיזיות שיש לכלב. כלבים חולים לעיתים יהיו חסרי סבלנות יותר מכלבים בריאים, חשוב למסור את ההסטוריה של הכלב, יש בעיה של קרישת דם, או אפילו “סתם” ניתוח, על הספר לדעת זאת טרם הגעת הכלב למספרה. כלבים כאלה לעיתים יזדקקו לתשומת לב מסויימת.
נשתדל לא לקשור על השולחן אם אין צורך בכך. יש כלבים שהקשירה תסכן אותם, ויש שחוסר הקשירה יסכן אותם. נשתמש במחסום פה רק כשאין ברירה ורק לזמן הכרחי, למשל להתרת קשר גדול שמכאיב או מסתיר נגע תחתיו, סביב פציעה, לזמן גזירת ציפרניים וכו’. לא נתעלם מהעובדה שיש כלבים הזקוקים למחסום בכל זמן הטיפול. המחסום לא נועד רק כדי לשמור על הספר בריא ושלם, אלא גם על הכלב. בסופו של יום הספר משתמש בכלים חדים, והכלב עלול להנזק מהם.
לא כל כלב יכול או מסוגל להמתין לתורו לבדו, או לחכות בחדר המתנה מלא בכלבים אחרים ויש לתת על זה את הדעת. אם הכלב שלכם נרתע מנוכחות כלבים אחרים (חושש, הסטרי, תוקף), יש לציין זאת בפני הספר במועד קביעת התור. צריך לאפשר זמן תימרון על מנת לא להלחיץ את הכלב.
חטיפים, צופרים, חיבוק, אפילו באמצע אמבטיה, טיול אם צריך כדי להחליף אוירה ולעשות פיפי הם הכרחיים בעיני. לא להעמיס על הכלב את מה שאינו יכול לשאת גם אם משמעו לקצר טיפול ולהמשיך ביום אחר.
בעיני, יותר חשוב שלכלב יהיה נעים וכיף לחזור, מאשר גימור מדוייק שנועד לנו בני האדם. לדוגמא, אם יש לנו כלב שחושש ממייבש השיער, לעיתים אעדיף להוציא אותו חצי יבש (כשמזג האויר מאפשר כמובן), ולהרגיל אותו בכל טיפול עוד קצת לתהליך הייבוש, מאשר לכפות עליו ייבוש מלא ולגרום לטראומה שיקח הרבה יותר זמן להפטר ממנה אם בכלל, ובכך לגרום לפחד נוראי של הכלב מהטיפול.
ראוי שספר כלבים יעודד את הבעלים להיות עם כלבם במהלך הטיפול, אבל באותה נשימה אם מתברר שנוכחותו של הבעלים גורמת לכלב להתפרע, להתרגש מידי או להיות חסר מנוחה, כדאי שהבעלים, לפי המלצתו של הספר, יעזוב את חדר הטיפולים.
במקרים לא מעטים הכלב יתנהג יפה יותר ויהיה רגוע יותר כשבעליו לא נוכחים בחדר.
חשיפה מוקדמת, מקלה מאד על החיים. אם יש לכם גור, טוב תעשו לו ולעצמכם, אם תביאו אותו על בסיס קבוע לבקר במספרה, לשמוע רעש, לעלות ולרדת כמשחק מהשולחן וכך הלאה. כלב שאומץ כבוגר רצוי מאד להביא לפני טיפול ראשון כמה פעמים להתידד עם המקום והספר.
אצל גורים לא נשירים מגיל 8 שבועות (ואף לפני!) מומלץ להתחיל טיפול – זה כלב ששערו יצמח כל חייו כך שהוא חייב להתרגל לטיפול מגיל צעיר ולהכירו כגורם חיובי ובעל קונוטציה נעימה.
ניתן לתאם שיעורי הרגלה לשולחן בכל גיל, אך יפה שעה אחת קודם.
נשמח להיות לעזרכם בכל שאלה, ייעוץ או צורך.
בברכת בריאות והנאה,
צוות אתר “חיי כלב”
ורעות תיכון (רעות של הכלבים)
ספרית ומעצבת שיער לכלבים ובעלת המרכז להתנהגות, טיפוח, ציוד ומזון לכלב ולחתול- “חיות ובית- לילדים שיש להם זנב“.
