מחסום פה (זמם) – מהו ומה שימושו?

חלק א’

הגדרה:  מהו מחסום?

מחסום הוא אביזר המונח על זרבובית הכלב (כלומר, על חוטמו ולסתותיו), במטרה למנוע ממנו שימוש חופשי בפיו ובשיניו. מחסומים משמשים כדי למנוע נשיכה, אכילה, כרסום, משיכה, צביטה, ובכלל מגע בין הפה לבין משהו אחר.
למה בכלל צריך מחסום? באלו נסיבות משתמשים בו?
• בגלל דרישות החוק – כלבים מגזעים המוגדרים “גזעים מסוכנים” חייבים, על פי חוק, בחבישת מחסום.
• בנסיעה בתחבורה ציבורית – התקנות בדרך כלל דורשות מחסום או כלוב לחיה בנסיעה בתחבורה הציבורית.
• בעת טיפולים רפואיים (במקרים בהם כלב עלול לנשוך מתוך חרדה או כאב).
• מניעת פציעה עצמית בעת החלמה או עקב אלרגיה או רגישות.
• לעתים במקומות עם קהל רב רצוי להיות עם מחסום כדי לוודא שלא יצוצו בעיות, בין מצד הכלב עצמו (עקב חרדה או תוקפנות) ובין מצד אנשים בסביבה.
• בנסיבות בהן חובה לוודא שהכלב באמת לא יאכל כלום בחוץ – לדוגמא בכלבים שהחלימו מתולעת הפארק או בעיות אחרות, בכלבים רגישים לדברי מאכל מסויימים וכיו”ב.
• כי קיימת בעית תוקפנות או נשכנות בנסיבות מסוימות, לדוגמא בנוכחות ילדים קטנים.
• כאשר אנו עובדים עם הכלב על בעיות התנהגותיות (בליווי איש מקצוע), כגון תוקפנות  – במטרה להגיע למצב שבו לא נהיה תלויים לגמרי במחסום.
המאמר עוסק בסוגיות רבות בנושא המחסום על פי הכלב, אבל לפני הכל, אנחנו רוצים להביא באופן מודגש את נושא ההרגלה למחסום, שהוא קריטי לשימוש נכון במחסום פה:

איך מלמדים כלב לחבוש מחסום?

כאשר אנו מתכוננים לחבוש מחסום לכלב בפעם הראשונה, הדבר אותו עלינו לזכור הוא שנצטרך לחבוש לו את המחסום שוב בעתיד. כמו כן, איננו רוצים שהוא יתעסק כל הזמן בדרכים להפטר מהמחסום, במקום להינות מטיול או להרגע בעת טיפול או כל מצב אחר.
משום כך, אם נשקיע זמן וסבלנות בהרגלה נכונה של כלב למחסום, ההשקעה הזו תחזיר את עצמה דרך הקלות בה נוכל להשתמש באביזר העזר הזה גם בעתיד.
ישנם מקורות רבים באינטרנט שבהם מסבירים איך לבצע תהליך הרגלה של כלב למחסום. לדוגמא:
ארגון צב”ח האמריקאי:
http://www.aspca.org/pet-care/virtual-pet-behaviorist/dog-behavior/teaching-your-dog-wear-muzzle
או סרטון ההדרכה של המאלפת אמילי לארלם, הידועה גם בכינוי היו-טיוב שלה kikopup:
http://www.youtube.com/watch?v=KJTucFnmAbw
אנו מביאים כאן לנוחותכם את המלצותיו של המאלף יוסף טויטו:
הרגלת כלב למחסום
הערה חשובה- התאור הזה אינו מתאים לכלבים פחוסים!
כאשר ידוע כי כלב ייאלץ לענוד מחסום על בסיס קבוע, ההרגלה חייבת להיות הדרגתית ורכה כי טעויות והאצה עלולות לעלות במחיר כבד. מהו בסיס קבוע? נסיעה בשיגרה בתח”צ, כלב שמוגדר מסוכן, במקרים האלה נוכחות זמם חייבת להפוך לחלק אינטגרלי משיגרת היומיום שהכלב לא יחווה את זה כשינוי, בדיוק כמו ענידת קולר.

איך עושים את זה?

מתחילים ממצב שהמחסום מונח בכף היד כשכל הרצועות פתוחות, את היד עם המחסום מורידים על הארץ ובתוך המחסום חטיף. חוזרים על הפעולה הרבה פעמים על מנת לגרום לכלב להכניס את האף מרצונו כדי לזכות בפרס.  כך ניצור התניה חיובית בין הפעולה של מגע בפנים למשהו ממש נעים.
אחרי שהכלב עושה את הפעולה הזו  ברצון חוזרים על הפעולה, הפעם כשהמחסום גבוה יותר, בגובה ראש הכלב. המחסום מוצג בפוזיציה בה יולבש על פני הכלב והחטיף מונח בכף היד, בין היד למחסום כך שהוא מגיח בין הסורגים והכלב צריך ממש להכניס את האף כדי להגיע אליו.
השאיפה היא להגיע למצב בו הכלב על פי הנחיה מכניס את האף כשכבר אין שם חטיף ואחרי שניה או שתיים מקבל את הפרס, כלומר המניע אינו הפרס ששם אלא עצם הביצוע. מצב בו הוא למד מה מצופה ממנו.
בשלב הבא הכלב כבר מורגל למגע בפנים ואז הכלב יושב מולנו, מקבל פרס על עצם הכנסת האף ואז אנחנו מהדקים את הרצועות לפי המידה, כמו חיבוק, כמו ריתמה, שלא יזוז יותר מדי . אינדיקציה היא שאפשר למשוך מעט את המחסום קדימה ותהיה תזוזה של 2 ס”מ לכל היותר .
חשוב שהאף לא יגיע לקצה, כך שהמחסום לא נוגע באף ולכן אינו מגביל פעולות ריחרוח.
יש כלבים שמאבדים שיווי משקל אחרי הלבשת מחסום, המענה לכך הוא הליכה של כמה צעדים ופרס, לאורך כמה מאות מטרים על מנת להרגיל אותם.
אם הכלב מתעסק במחסום עם הרגליים הקדמיות, ונאבק במחסום – כנראה התהליך לא היה הדרגתי מספיק. מחכים שיפסיק כדי לא לעודד את התגובה הזו ואז מסירים את הזמם והולכים כמה שלבים אחורה.
בשלב הסופי של ההרגלה, כדאי מאד להתנות את המחסום בפעולה כייפית כמו יציאה לטיול ארוך או משחק משותף. כלומר בעשר הפעמים הראשונות בהן נתרגל יציאה עם מחסום נצרף את פעולת ההלבשה ליציאה מהנה לטיול, למשחק אהוב, לריצה משותפת או כל דבר שהכלב אוהב ומרגש אותו.

מתי מחסום איננו הפתרון?

• בעיות ארוכות טווח
o הכלב מתמיד בגילויי תוקפנות
o הכלב מאוד מתעקש כל הזמן לאכול זבל
וכל בעיה אחרת שחוזרת על עצמה לאורך זמן. מחסום אף פעם איננו פתרון לטווח ארוך. כאשר יש בעית התנהגות משמעותית, כמו הדוגמאות שניתנו לעיל, כדאי להקדיש זמן ומאמץ לעבודה על פתרון אמיתי לבעיה יחד עם מאלף או מטפל התנהגותי. זאת משום שהמחסום אינו פותר בעיה מן השורש ולא יורד לחקר הסיבה למה הכלב מתנהג כמו שהוא מתנהג.
• כמשהו שאי אפשר בלעדיו– איננו צריכים להיות תלויים לחלוטין במחסום כדי לפתור בעיה. דוגמא: יש בבית שני כלבים ומשום מה מתפתחת ביניהם עוינות. מחסום יכול להיות פתרון נקודתי עד לזמן בו נעבוד יחד עם מאלף, אבל לא יתכן ולא סביר שאחד מהכלבים, או שניהם, יהיו כל הזמן עם מחסום בגלל הבעיה. לפי אותו הגיון, מחסום אינו פתרון למקרי הרסנות בבית, גם אם הוא יכול לעזור עד שיגיע מאלף, כי הוא לא גורם לכלב להמנע מנסיונות הרס ולא מתייחס לסיבות להתנהגות כזו (שיכולות לכלול גם חרדה).

• כתגובה להתנהגות בלתי רצויה – מחסום אינו מיועד לשימוש בענישה!  לא שמים מחסום על כלב כי הוא “התנהג רע”, אלא כדי למנוע בעיה כלשהי. כאשר הזמן בו הבעיה הזו מפריעה חולף, יש להוריד את המחסום מן הכלב. זה כולל, לדוגמא, מצבים בהם כלב שאינו נינוח בנוכחות פעוטות חייב לשהות במרחב משותף עם פעוט אחד או יותר: גם אז יש צורך בהשגחה צמודה על הכלב, אבל המחסום אינו שם כדי להעניש אותו כי הוא התייחס לא יפה לילד, או נהם עליו. המחסום שם כדי למנוע מראש פגיעה בילד. כנ”ל מחסום לא מיועד להעניש על אכילת זבל ברחוב – הוא מיועד למנוע אכילת זבל מלכתחילה, לפחות עד שעובדים על אילוף מתאים לצורך העניין.

• כשיטה למניעת נבחנות יתר – מחסום אינו מיועד ללמד כלב לא לנבוח, כי אז הוא משמש כעונש. מעבר למשבר באמון בין הבעלים לכלב , התנהלות כזו לא ממש תפתור את הבעיה ההתנהגותית בה מדובר ולא תגרום לכלב להרגע במקום לנבוח. חשוב לציין כי באתרי אינטרנט רבים מציינים את המחסום ככלי למניעת נביחות בכלב. זוהי הגדרה שגויה, שאינה בגדר שימוש נכון – גם כי כך לא פותרים את הסיבה בגללה הכלב נובח, וגם כי הדרך היחידה בה המחסום יעבוד לתכלית זו הוא אם הסגירה של הלסתות תהיה מוחלטת ואז הכלב יהיה בסכנת חיים מסיבות פיזיולוגיות פשוטות.

• כשהכלב נמצא לבדו – מחסום הוא לא אביזר שאפשר להשאיר על כלב ללא השגחה. כלבים יכולים להנזק קשות אם המחסום נתפס במשהו, או אם חפץ או שבר של חפץ יחדרו דרך המחסום. אם המחסום משמש למצבים כגון שחרור הכלב מרצועה בטיול (כמובן לא ברחוב!), על הבעלים להיות נוכח על מנת לוודא שהכלב לא מסתבך בצרות עם המחסום, בבית או בחוץ. כלבים גם יכולים לפצוע את עצמם עקב נסיונות להוריד את המחסום, או בגירוד כי המחסום לא יושב עליהם בצורה נוחה. כלב משוטט לבדו עם מחסום עלול בהחלט להנזק קשות מרעב וצמא או פציעות שונות, והוא גם חשוף יותר להתעללות בגלל היכולת המופחתת להגן על עצמו. אם רואים כלב משוטט לבדו, מומלץ להביאו לבדיקת שבב על מנת לאתר את הבעלים (או לדווח לרשויות על מנת שהן יבדקו שבב) – ואם הכלב חבוש במחסום, על אחת וכמה וכמה.

בחלק הבא של המאמר – פירוט הסוגים השונים של מחסומי פה.

בהצלחה.
צוות אתר “חיי כלב” והמאלף יוסף טויטו