כלבי שרות בעבודה עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים

תחום כלבי השרות בעולם כולל תחומים רבים ומגוונים בהם מסייעים הכלבים לבני האדם בהתמודדות עם קשיים שונים. למרות שינוי זה אשר מתחולל בעולם, אצלנו בארץ רק כלבי נחייה לעיוורים זוכים למעמד חוקי של כלבי שרות – כולל כל הזכויות המתלוות לכך, כגון כניסה למקומות ציבוריים לדוגמה. כלבי שרות שמותאמים לסייע לבני אדם עם מוגבלויות אחרות (כגון אפילפסיה, חירשות, אוטיזם) אינם זוכים להכרה, אף על פי שהם מהווים חלק אינטגרלי בחייהם של בני האדם להם הם מסייעים.

במאמר זה נביא בפניכם את סיפורה של טל – ילדה עם אוטיזם– וכלבת השירות שלה, נני.

סיפורן של יעל, טל ונני

כאשר חיפשנו ספורי כלבי שרות, נזכרנו ביעל אמא של טל. טל, ילדה שחיה עם אוטיזם בתפקוד גבוה, לומדת בבית ספר רגיל אך מתקשה ביוזמה ויצירת קשרים חברתיים.

יעל כתבה על הכלבה שלהם נני, כלבת לברדור שהיתה מועמדת להיות כלבת נחיה ולא צלחה את המסלול.

יעל פנתה לאתר של המרכז הישראלי לכלבי נחיה בבית עובד ומילאה טופס איתור אנשים עם צרכים מיוחדים (המוצג שם באריכות), תוך כדי פרוט של צרכיה של טל. כמה חודשים לאחר מכן, מצאה נני את עצמה עוברת לגור בבית המשפחה.

כל זה קרה לפני שנתיים וחצי כאשר טל היתה בת שמונה.

מה גרם לכם להחלטה לחפש דווקא כלב שיעזור לטל עם הקשיים שלה?

“הרגשנו שיש צורך בדמות אטרקטיבית שתוכל בצורה אינטואיטיבית ובלי לתפוס את המרכז לחבר כמו גשר בין טל שלנו וילדים אחרים – למשל בגן השעשועים. אישיות מספיק מושכת ומעניינת שתגרום לילדים ליזום קשר ושיחה עם הילדה שלנו.

סיבה נוספת היתה שינוי בתפיסה הטיפולית. ילדים אוטיסטים נורא “מטופלים” – כל הזמן מונחים, מקבלים הנחיות והפעלות. אין שום מצב בו הם מחליטים, הם מרכז הכובד, אין מקום של אסרטיביות או סמכות. אין “אני אומר”, אפילו באינטונציית הדיבור, אין להם את הטון הזה. רק אחרי שנני הגיעה התחלנו לשמוע את טל מדברת בטון הזה, כי ביחס אל הכלבה טל היא המלמדת, היא מציבת הגבול, היא אקטיבית.

הכלבה, מעצם הוויתה, מציבה את הילדה במרכז ושם טל היא הסמכות, מתוות הגבולות. בכל מקום אחר הכל תחום, מותנה ומובנה.”

איך הגיבו בסביבה שלכם לנוכחות כלבת שרות?

“מערכת החינוך אצלנו מגבה את נוכחותה של נני בכל פעילות בה היא נדרשת.

בטיול השנתי נני הצטרפה כמובן – כדרכה היא אנרגטית וקופצנית, מתה על מים ובוץ. טל קיטרה אבל ברגע שנני התחילה לרוץ ולשמוח היא הפכה את התמונה על פיה והחדירה בטל מוטיבציה ורצון להנות ולקחת חלק בעצמה.”

נדגיש שוב את האבסורד – החוק במדינה לא מכיר, לא תומך ולא מאפשר שימוש בכלבי שרות למעט כלבי נחיה לעוורים וכבדי ראיה.

מה עוד הביאה איתה נני אליכם הביתה?

“נני היא בת משפחה לכל דבר וענין, היא מתנה לכולם כאן. משרה אנרגיות טובות, שמחה בכל מקום אליו היא מגיעה. אפילו סבתה של יעל, שקצת מסתייגת מכלבים, רואה את הערך המוסף שבה, את הטוב שהיא הביאה. בנוסף, טל יותר ורבלית. היא נהנית יותר ממפגשים שיש בהם אינטראקציות חברתיות.

אפילו לכלבה הקטנה והחרדתית שאימצנו מעמותה, היא נותנת מודל איך מתנהג כלב. פשוט תרומה לכל הסביבה.

נני היא לא כלב מתוכנת: היא מאד אנרגטית, מה שהיווה עילה לפסול אותה ככלבת נחיה. היא מאד אקטיבית וזה מה שהופך אותה לכל כך מתאימה לתפקיד כאן, עם טל, עם ילדים.

היא שמחה, כלבת מסיבות, יוזמתית. אצלנו זה חשוב במיוחד. לגשת, לגעת, ליזום וליצור תקשורת, להפעיל וליצור יש מאין. זאת נני.”

מי אילף את נני לתפקידה?

“זאת נקודה כאובה.

את רוב הדברים היא הביאה איתה, מעצם אישיותה. אינטליגנציה רגשית גבוהה מאד – היא ממש קוראת את הילדה. כשהיא רוצה שטל תזרוק לה כדור היא מביאה אותו ומניחה אותו בידה של טל. אף אחד לא לימד אותה את זה. מה כן? עבדו איתה רק בעזרת חיזוק חיובי, זה סוג עבודה שמאפשר ללמד הרבה דברים בתור משחק ואז הם הופכים לתגובה נרכשת.

אבל בפועל, התחום הזה הוא תחום חסר מאד בישראל. חסר מבחינה מקצועית. יש כלי מעולה בדמות בעל חיים שרוצה ונהנה לעבוד ואין מי שילמד אותו. ואקום. אין הכשרה מוסדרת ומוכרת על פי חוק. אין בכלל חוק ביחס להכשרה ושימוש בכלבים לצורכים השונים מעבר לראיה.

אין מי שילווה מקצועית את התהליך. יש מאלפת אחת בעלת תעודה מוכרת לתחום הזה בישראל. אחת!

רוב ההורים אינם מודעים למה ניטל מהם ומילדיהם בגלל שאין חוק והסדרה לנושא.

אנחנו אנשי כלבים, תמיד היינו. אבל הרבה מההורים אינם כאלה, להם די שהילד תקשורתי יותר, שכיף לו, שבגן המשחקים ילדים מגיבים לכלב והילד עונה ומתקשר וכך הפוטנציאל הגדול של ללמד את הילד להחליט, להוליך, לבחור, מתפספס ובענק.

זה קורה כשאין גוף מנחה ומלווה. כל אחד מפרש את הפוטנציאל לפי יכולותיו.

זה מאד מאד חבל. המדינה מנצלת את העובדה שהורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים הם אנשים מאד מאד עסוקים ועמוסי מטלות, ומתוך כך אינם פנויים לדחוף את הנושא הזה למקום המגיע לו מבחינת חקיקה והסדרה.”

מי המטפל הראשי של נני?

“המטפל הראשי של הכלבה אצלנו הוא בעלי, ללא ספק. כשלא הוא, אז אני.
הורים ששוקלים להעזר בכלב שרות חייבים לדעת שהטיפול הוא באחריות ההורים.

צריך להוציא את הכלבה לטייל לפחות שלוש פעמים ביום, פעם אחת לפחות שעה. צריך להאכיל, לדאוג למים, לסדר לה פינה משלה ולשים לב איך היא מרגישה, לקחת לחיסונים, להדביר טפילים… יש מה לעשות.”

למי אינך ממליצה להחזיק כלב שרות?

“תלוי ברגישות של בני הבית:

• מי שרגיש לכל שערה מעופפת
• מי שלא רואה בכלב בן משפחה
• מי שלא יכול לתת לכלב יחס אישי, ומתייחס אליו כאל עובד.

צריך לזכור שלפני הכל זהו בעל חיים. יצור תבוני בעל רגשות. זהו אימוץ על כל המשתמע מכך, אין להתחרט ואין נמאס.”

למי את ממליצה כן להעזר בכלב כזה?

“אני ממליצה למי שמבין שזה לא משחק, לא לפי חשק. למי שמבין במה זה כרוך ומוכן לכך. אז הרווח הוא של כולם, של הכלב ושל הבית כולו והילד הנזקק בפרט.”

מהיכן ניתן לאמץ כלב שרות?

ניתן לפנות למרכז הישראלי לכלבי נחיה או דרך הכלביה הטיפולית בתל מונד

מומלץ להתייעץ עם המאלפת נעה שפלר בסוגיה הזו ובסוגיית הליווי של תהליך האימוץ.

054-2270903
noa@markertraining.co.il
markertraining.co.il

מסר של יעל לקהל הרחב-

“עזרו לפתח את תחום כלבי השרות בישראל. עזרו לצקת תוכן לואקום של העבודה עם כלבים כאלה. אם אנחנו, ההורים והציבור הנזקק להם, לא נרים את הכפפה – שום דבר לא יקרה.”

מערכת “חיי כלב” מודה מאד ליעל, אמא של טל, שפתחה בפנינו את ספורה של בתה וכלבתה על מנת שנוכל להביאם אליכם.

לקריאה נוספת:

כלבנות טיפולית בדרך המרקר טריינינג – מאמר מאת: רות לוין, מאלפת ומטפלת באמצעות כלבים באתר בית הספר לאילוף מרקר טריינינג