שקים אנאליים
מאת: ד”ר תומר ויינגרם
שקים אנאליים (או בלוטות אנאליות) ממוקמים בשני צידי פי הטבעת בכלבים וחתולים.
הבלוטות מכילות חומרי ריח המשמשים לסימון ומעבירים מידע לגבי בעל החיים שהפריש את החומר (סוג של “כרטיס ביקור” של בעל החיים).
במצב הנורמאלי, כל שק מתנקז באמצעות צינורית דקה הנפתחת לחלק הפנימי של פי הטבעת, כאשר בזמן מתן צואה השקים נלחצים והחומר מופרש.
בעיות שונות שיכולות להתפתח בשקים האנאליים
- חסימה או גודש בשקים –מתרחש בדרך כלל, בשל דלקת הגורמת לחסימת הצינורית המנקזת או בשל צואה רכה אשר לא יוצרת לחץ בזמן מתן צואה ומונעת את ריקון השקים. אם מדובר בחסימה בשל דלקת, המצב כואב וקשה לרוקן את השקים.
- דלקת בשקים האנאליים – עשויה להיות חד צדדית או בשני השקים. המצב גורם לכאב ובניקוז ע”י הוטרינר בדרך כלל נראה חומר דלקתי.
- אבסס שק אנאלי – מצב מאוד כואב ובעל מראה לא נעים. במצב זה, בשל דלקת חריפה באחד השקים, נוצר קרע (בד”כ מאזור פי הטבעת אל העור) ונראית הפרשה מוגלתית באזור פי הטבעת. הדלקת והאזור הפגוע יכולים לנוע מנגע קטן של כסנטימטר אחד לעור פצוע, מודלק ומפריש בכל אזור פי הטבעת והזנב. מצב זה בד”כ מלווה בחום, חוסר אכילה והרגשה כללית לא טובה של הכלב או החתול.
- גידולים בשקים אנאלים – גידולים אלו עשויים להיות ממאירים או שפירים. הטיפול הוא ניתוחי להוצאתם אם לא נראות גרורות בזמן האבחון. חשוב מאוד שניתוח זה יבוצע ע”י וטרינר מומחה בכירורגיה או וטרינר בעל ניסיון בניתוחים אלו מאחר והסיכון העיקרי בניתוח הוא פגיעה באנוס וחוסר שליטה על צרכים לאחריו.
איך נזהה בעיות בשקים האנאליים?
במקרים של גודש או דלקת ניתן לראות את בעל החיים גורר את הישבן על הרצפה ולעיתים נושך או מלקק את פלג הגוף האחורי. בחלק מהמקרים נראים סימני אי נוחות בישיבה או מתן צרכים.
בבדיקה ע”י הוטרינר הוא יבצע בדיקה רקטלית וינסה למשש את השקים ולהבחין האם גדושים או חסומים.
בחלק מהמקרים ניתן לזהות אבסס בשק אנאלי בשל הפרשות מוגלתיות או דמיות על פלג הגוף האחורי אך בבעלי חיים בעלי פרווה סמיכה, לעיתים קשה לזהות את המצב בזמן.
גידולים בשקים האנאליים מזוהים בד”כ רק ע”י הוטרינר בזמן בדיקה רקטלית שגרתית (ולכן חשוב להקפיד על בדיקה גופנית מלאה אפילו כשבאים לחיסון בלבד) או כאשר הם כבר גדולים מאוד וגורמים להידרדרות במצבו הכללי של הכלב.
מהו הטיפול בבעיות הנגרמות בשקים האנאליים?
במקרי גודש בשקים האנאליים, יבוצע ריקון ראשוני של השקים ע”י הוטרינר. במקרים חוזרים ההמלצה היא להחליף את המזון של בעל החיים למזון המכיל סיבים ומגדיל את נפח הצואה (או לתת תוספת סיבים בנוסף למזון הרגיל) ובכך נוכל לוודא כי השקים מתרוקנים בזמן מתן צואה. לעיתים יש כלבים הדורשים ריקון ידני של השקים כל פרק זמן.
במקרים של דלקת או אבסס בשקים יש לבצע שטיפה וניקוי של האזור בדרך כלל תחת טשטוש או הרדמה. בנוסף יש לתת טיפול אנטיביוטי ולעיתים תרופות להורדת חום. במקרים קשים במיוחד, יש צורך בטיפול כירורגי אם האבסס גדול במיוחד.
במקרים של חסימות או דלקות החוזרות על עצמן למרות טיפול רפואי, יש לשקול הסרת השקים האנאליים. הסרה זו אינה משפיעה על בריאות הכלב אך כאמור, מכיוון שמדובר בניתוח בעל סכנה לפגיעה במתן צרכים, עליו להיעשות ע”י וטרינר בעל ניסיון רב בניתוחים אלו.
במקרים של חשד לגידול בשק אנאלי, בשלב הראשון ההמלצה היא לקחת דגימה באמצעות מחט ולבחון את התוכן תחת מיקרוסקופ. לעיתים המידע יאפשר אבחון האם מדובר בגידול ממאיר או שפיר. בשלב הבא מומלצת בדיקת אולטראסאונד אשר תאפשר לבחון את קשרי הלימפה בחלל הבטן ובדיקה האם קיים חשד לשליחת גרורות.
הפיתרון האולטימטיבי לגידולים של השקים האנאליים הוא הסרה כירורגית. באם ההסרה אינה מלאה, מומלץ לשקול טיפול כימותרפי.
נכתב ע”י ד”ר תומר ויינגרם
בית חולים וטרינרי בכפר הירוק
