בלוטת התריס בכלבים
מאת: ד”ר אסף אלקלעי
אחת מההפרעות ההורמונאליות הנפוצות בבני אדם היא תת פעילות של בלוטת התריס.
בדומה לבני אדם, גם כלבים יכולים לסבול מתפקוד לקוי של בלוטת התריס.
אז מהי בלוטת התריס?
מדובר בבלוטה הממוקמת על הקצה העליון של קנה הנשימה. בלטינית שמה תאירואיד (Thyroid). תפקיד הבלוטה העיקרי, ביונק בוגר, הוא לייצר ולהפריש לדם הורמונים הנקראים T3 ו T4, להם תפקיד חשוב מאד בויסות פעילות מערכות הגוף השונות: לחץ הדם וקצב הלב, וטמפרטורת הגוף, שהם מדדים לקצב חילוף החומרים (BMR), מושפעים ישירות מרמת ההורמונים בדם המשקפת את רמת הפעילות של בלוטת התריס.
בכלבים, נפוץ מאד סינדרום תת פעילות של בלוטת התריס(Hypothyroidism) בו רמת הורמוני בלוטת התריס נמוכה מהטווח הנורמאלי.
בכלבים, תת פעילות בלוטת התריס תוביל לקשת רחבה של תופעות ובעיות, לא כולם בהכרח מופיעים ביחד, יתכן שילוב של חלק מהם או כולם במקרים קשים.
הסימנים הקליניים
עקב תת פעילות בלוטת התריס בכלב יכולים להיות:
- בעיות עור: אחת הסיבות הנפוצות בגינן יגיעו הבעלים לרופא הווטרינר. כוללות בדרך כלל התקרחות, עפ”י רוב סימטרית, ללא גרד, שינוי באיכות השיער, אי צמיחת שיער לאחר תספורת, עור שומני , סבוריאה שינויי פיגמנטים בעור ועוד. בנוסף יכולות להופיע דלקות אוזניים כרוניות (תעלת האוזן החיצונית הינה המשכיות העור).
- פגיעה במערכת החיסון ווכתוצאה מכך, רגישות יתר של הכלב לזיהומים, כולל טפילי עור שונים כגון דמודקס (לכן בכל הופעה של דמודקס בכלב בוגר מומלץ לבדוק אפשרות של תת פעילות בלוטת התריס).
- השמנה: בעקבות ירידה דרסטית בקצב חילוף החומרים. כלבים משמינים גם ללא אכילת כמויות מזון גדולות, משמינים למרות מתן מזון דיאטטי.
- בעיות נוירולוגיות (מע’ העצבים): שלל סימנים קליניים האופייניים לאי סדרים במערכת העצבים אותם יזהה הווטרינר בבדיקה הקלינית או בשלב תשאול הבעלים.
- בעיות פוריות: בבעיות התעברות מומלץ תמיד לבצע בדיקת תפקוד בלוטת התריס בכלבה.
- סימנים נוספים הם פגיעה בפעילות הלב, פגיעה במערכת העצבים, בעיקר סימני מצב הנקרא נוירופתיה פריפרית הגורמת לחולשה כללית, הליכה בחוסר שיווי משקל וירידה ברפלקסים
במידה ועולה חשד לתת פעילות בלוטת התריס בעת הבדיקה הקלינית, בדיקות דם כלליות ובדיקת דם לאבחון תפקוד הבלוטה הינן הכרחיות. על-פי רוב, בבדיקות אלו החריגות יהיו: אנמיה (ירידה במספר כדוריות הדם האדומות), עליה בכמות הכולסטרול בדם, ירידה בהורמון T4, T3, ועליה בהורמון המעודד יצור הורמון ה TSH המופרש מבלוטת יתרת המוח (היפופיזה) ומפקח על יצור והפרשת הורמוני בלוטת התריס.
הטיפול.
הטיפול הוא פשוט. מדובר בטיפול תרופתי ע”י מתן טבליה המכילה את ההורמון T4 דרך הפה, במינונים הנכונים. לאחר 8 שבועות מבצעים הערכת מצב קלינית בה נבדק הכלב, מבצע בדיקות דם ומקבל החלטה לגבי המינון (להעלות, להשאיר או להוריד).
רוב הכלבים מגיבים יפה לטיפול ההורמונאלי שמחזיר את הכלב למצב בריא לחלוטין ומבטל את הסימנים הקליניים בגינם הגיע הכלב לבדיקה.
תזונה.
התזונה במקרי תת פעילות בלוטת התריס בכלבים צריכה להיות מותאמת, מכיוון שבמחלה זו יש עליה בכמות הכולסטרול בדם ולכן על יש צורך במזון רפואי דל שומן שיותאם ע”י הווטרינר.
לסיכום
להפרעה הקלינית של תת פעילות בלוטת התריס יש סימנים קליניים אחדים, שכאמור יכולים להופיע כולם או חלקם. השמנה לדוגמה, לא תמיד מעידה רק על עודף מזון או חוסר פעילות גופנית. כאשר מופיע סימן (או יותר מאחד) הנזכר לעיל, מומלץ מאד לגשת לבדיקה אצל הוטרינר. הטיפול במחלה פשוט ומחזיר את הכלב לתפקוד רגיל.
ד”ר אסף אלקעלי
