מתי ניתן להתחיל להוציא גור לטיולים, לעשיית צרכים, לחשיפה ולחיברות?

גיא תיכון, מאלף ומטפל התנהגותי בכלבים:

ראשית חשוב להבין את חשיבות החשיפה (היכרות חיובית עם אלמנטים עימם הכלב חייב לחיות בשלום במהלך חייו) לכלבים אחרים, אנשים זרים, רעשים, ריחות, סביבת מחיה ועוד אלמנטים רבים בסביבת המחיה של הגור (תנועות ידיים, סגירת דלתות, טיטוא הרצפה, תינוקות וילדים ועוד).

החשיבות גבוהה עד כדי כך, שבלעדיה, הגור עלול לגדול ולהיות חרד מהסביבה ואפילו לסבול מלחץ נפשי כרוני לאורך שנים בשל הפחד שהוא שרוי בו יום יום עקב חשיפה לא מספקת בשלב הגורות וכתוצאה מכך, להפוך לכלב תוקפן ואגרסיבי, פחדן ומבוהל (שהם בעצם אותו הדבר…רק ביטוי אחר) ועוד.

למשל; גורים שלא נחשפו לכלבים ובודדו אותם עד לתום החיסונים (4 חודשים לרוב) מגלים שפת גוף כלבית בעייתית, נוטים שלא להסתדר עם חלק מהכלבים במקרה הטוב או לתקוף אותם במקרה הרע. לרוב, תוקפנות תעיד על פחד ורצון להרחיק את הכלב הזר. יש לכך סימנים מוקדמים מאוד בכל תקופת הגורות אשר ניתן לזהות וגם לטפל בהם.

חשיפה בגיל מוקדם (2.5 – 3 חודשים) מלמדת את הגור כיצד לשחק נכון, כיצד לווסת את עצמת הנשיכה, כיצד לתקשר עם טיפוסי כלבים שונים ועוד מיומנויות תקשורתיות שקשה מאוד להשלימן בגיל מאוחר יותר.

גורים שלא נחשפו לאנשים זרים ופגשו רק את המשפחה הקרובה בגיל מוקדם, עלולים שלא “להשלים” עם נוכחות של אנשים זרים ובעצם ללמוד לפחד מהם. ההתנהגות יכולה להשתנות בהתאם לאופי הכלב, הגזע שלו ותגובת הבעלים למצב, החל מריצה לחדר אחר בבהלה ועד לתקיפת האדם שנכנס בדלת (מנביחות ועד לנשיכה).

הנושא הזה מקבל משמעות עוד יותר גבוהה בגזעי השפיץ, כמו כנעני, בגזעי “הרוח”, כמו הסאלוקי (שהינם גזעים מדבריים ולא רגילים לאנשים זרים שנכנסים לתחום האישי שלהם) וגזעי הצאן השונים (קווקזי, מרמאנו ועוד).

חשיפה נכונה יש לעשות בשיתוף הוטרינר המטפל, ספר הכלבים, חנות החיות שלכם, הפנסיון שאליו תקחו את הכלב ובתי המגורים של המשפחה שאליה תקחו את הגור. ברוב המקרים, אנחנו לא משקיעים בכך מחשבה ופשוט “זורמים” עם הגור, אך יש מקרים שההתערבות שלנו נדרשת ויש לשים לב לכך ולא להזניח.

חשיפה טובה ונכונה יכולה להיות ההבדל שבין גור מאוזן עם הסביבה ובריא נפשית ומנטאלית לבין גור שיפחד מהסביבה ולכן יפתח התנהגויות בעייתיות מאוד (תוקפנות) הקשות לטיפול.

“חשיפת פיצוי” בגיל מאוחר יותר לא תמיד תעשה את העבודה באותה רמה, מאחר ו”חלון ההזדמנויות” במוחו של הכלב נסגר כבר בגיל 5-6 חודשים לערך (תלוי בגזע השולט בכלב).

עד כאן, הסבר לגבי חשיבות החשיפה, שנית – כמה עצות פרקטיות בהתאם לגיל הגור;

גורים המופרדים בגיל 7-8 שבועות מהשגר וקיבלו חיסון משושה או פרוו ראשון (בדרכ בגיל 6 שבועות) יכולים לצאת על הידיים לסיבובים של 10-15 דקות ברחוב, עד 3-4 פעמים ביום, מבלי להוריד לרצפה, על מנת לאפשר לגור לספוג “אווירה”.

אם סביבת הבית נקיה ניתן גם להורידו לרצפה מתחת לבניין או בקרבת הבית למספר דקות בכל פעם, להשגיח טוב טוב שלא יכניס דברים לפה (אם הגור אוהב להרים מהרצפה עדיף לחכות לחיסון השני לפחות עד שמורידים אותו לרצפה ובינתיים לפנות בהקדם למאלף שילמד אתכם כיצד לאלף את הגור להרים פחות – לא, משיכה ברצועה לא תלמד אותו…).

לאחר חיסון שני ניתן לרדת עם הגור כאשר הוא קשור ברצועה (יש ללמדו ללכת עם רצועה עוד בבית! לא מומלץ שטיול ראשון על רצועה יהיה מחוץ לבית, זה מלחיץ את הגור ולא מביא לתוצאות הרצויות) ולעשות טיולים של 10-15 דקות בקרבת הבית, לא להתרחק מידיי, לאפשר לגור להיחשף ולספוג את הרעשים, הריחות, האנשים וכו’. אין ללכת על חול או דשא, רק מדרכה וכביש.

ניתן כבר בשלב זה להפגיש אותו עם גורים אחרים וכלבים חברותיים (בלבד) אשר מחוסנים באופן קבוע ובריאים בדר”כ.

יש לשאול את בעל הכלב, “האם הכלב הקיא או שלשל באותו יום?” אם כן, עדיף שלא להפגיש ולחכות ליום אחר.

לאחר חיסון המשושה השלישי (בדר”כ בגיל 3 חודשים (+/- שבוע) ניתן לצאת באופן קבוע לטיולים.

חשוב לעשות חיסון כלבת ושבב כמה שיותר מהר ומאוד לא מומלץ לחכות לסירוס בגיל 6 חודשים.

גורים שהופרדו לאחר גיל 8 שבועות או טרם קיבלו חיסון ראשון אצל המגדל יש לחכות עמם מספר ימים לאחר החיסון הראשון על מנת להוציאם על הידיים כמתואר לעיל ולהמשיך לפעול בהתאם לפרוטוקול המתואר לעיל בכל הקשור להוצאה החוצה בזמן קבלת החיסונים.

גורים אשר אומצו מעמותה כלשהי או מגדל וטרם קיבלו חיסונים והם מעל גיל 4 חודשים-

המאמצים של גורים כאלה נמצאים בבעיה גדולה ומורכבת.

מצד אחד, לשמור על בריאותו של הגור ומצד שני לחשוף אותו.

קודם כל, יש לבחון בצורה מדוקדקת מהם האלמנטים בסביבתו של הגור שאליהם הוא נחשף הכי פחות;

יתכן שהוא חי עם כלבים בתא שלו בעמותה או בבית המגדל ולכן, חשיפה לכלבים כרגע לא קריטית ודווקא חשיפה לאנשים תהיה חשובה יותר, מאחר והוא נחשף רק לשני מתנדבים או למגדל שלו בלבד.

במקרה כזה, המצב יחסית קל, כי היכרות עם אנשים אפשר לעשות בביתו של הכלב בצורה בטוחה מאוד.

אם ישנה התנהגות בעייתית כבר בגיל הזה בכל הקשור לכלבים, יש לפנות למטפל התנהגותי טוב על מנת להעריך את המצב ולבחון דרכי טיפול בשיתוף עם הווטרינר.

גורים כאלה חשוב לחסן בזמן ולא להתמהמה, אפשר לבקש מהווטרינר פרוטוקול חיסונים מזורז (לא כולם יסכימו).

ככל שתקדימו להוציא את הגור לטיולים, למפגשי גורים, מפגשי אנשים, התמודדות עם רעשים וריחות וכו’ אתם מעלים את הסיכוי ל”חשיפת פיצוי” מוצלחת, למרות גילו של הגור.

ברמת העיקרון, אם הגור גדל עד גיל 4 חודשים (ולפעמים יותר) ללא חיסונים אני לא הייתי מחכה אפילו לחיסון שני על מנת להפגישו עם כלבים ואנשים בטיולים עצמם, סביר להניח שמערכת החיסון שלו עובדת בצורה יעילה.

סימני מחלה מופיעים מאוד מוקדם וניתן לזהות אותם (בקשו מהווטרינר להסביר לכם כיצד) ולטפל ביעילות גבוהה מאוד, לעומת טיפול בהתנהגות הנובעת מחוסר חשיפה, שם היכולת לטפל ו”לרפא” נמוכה יותר. כל עוד הגור מטופל כמו שצריך, הנושא הבריאותי לא צריך להדאיג אתכם עד כדי כך. על כך, וטרינרים רבים יחלקו ולא יסכימו.

בשנים האחרונות עלו מספר המקרים בהם נדרשתי לטפל בהתנהגות של כלבים כתוצאה מחוסר חשיפה בגיל מוקדם. חשוב להבין, שניתן לטפל במקרים הללו, אבל בצורה מוגבלת, מאחר והמוח אינו פתוח לקבלת “דברים” חדשים כמו שהוא פתוח אליהם בגיל צעיר.

כמה נקודות למחשבה הסותרות הוראות של חלק מהוטרינרים:

  1. אסור להפגיש עם כלבים עד תום החיסונים – מה עושה אדם המגדל מספר כלבים בביתו? – לא מפגיש אותם עם הגור? – טרם פגשתי בית כזה שלא מפגיש כבר מהרגע הראשון. הוא אמור לחטא את הבית לקראת בואו של הגור?
  1. אסור לצאת מהבית עד תום החיסונים שלא ידבק במחלות – אנחנו מביאים מחלות בנעליים שלנו, במכנסיים, בתיק ועוד ועוד. אני מכיר גורים שנדבקו בפרוו, נדבקו במחלות מעיים קשות, דלקות עיניים ועוד למרות שלא יצאו מהבית.
  1. ניתן להוציא גור לחצר הבית ולא לרחוב – איך להוציא גור לחצר הבית זה אפשרי מבחינה “רפואית” אבל להוציאו לרחוב לא….? – חתולים הנכנסים לחצר מביאים מחלות, הרוח נושאת אותם באוויר ועוד.

צריך לאזן בין הצורך לשמור על הגור בריא פיזית ולבין לשמור עליו מאוזן עם הסביבה, לכן הטיולים על הידיים חשובים מאוד כבר מגיל צעיר ולאחר מכן הטיולים הקצרים עד לחיסון השלישי.

מגדלים רציניים ואיכותיים מאפשרים לאנשים לגעת בגורים שלהם כבר בגיל 4 שבועות ולא מחכים.

כמו כן, חשוב לקבוע סדר יום של 3 טיולים קבועים אשר ישתמרו גם כאשר הכלב נחשב לבוגר. בין הטיולים הללו יוצאים לטיולים קצרים יותר על מנת לחנך את הגור לעשיית צרכים מחוץ לבית בהתאם ליכולת שלו להתאפק.

עד היום, לא נדבק אצלנו בבית גור אחד בפרוו, למרות 4 הכלבים האישיים שלנו, 4 החתולים והחצר.

תמיד הקפדנו על החיסונים בזמן, על אי הרמת “דברים” מהרצפה ותזונה נכונה.

במילים אחרות, גידלנו את הגורים בצורה המאוזנת ביותר האפשרית ומנענו מהיווצרות של בעיות התנהגות במקום לחכות שיצוצו ואז לטפל. זה “האילוף” הטוב ביותר שאני מכיר.

בואו נקביל את הנושא לעולמינו.

האם הגיוני לצפות מילד שיהיה בעל כישורים חברתיים טובים, יכולת התמודדות עם הסביבה ועוד אם השארנו אותו בבית שלוש שנים ולא אפשרנו לו לשחק עם ילדים אחרים? – איך נצפה זאת מכלב שקצב ההתפתחות שלו מהיר עד פי 10 מתינוק אנושי?

Print Friendly